סיכום טיול בעוטף עזה - מאתר הנובה לנחל הבשור, נובמבר 2024

אתר/אנדרטת מסיבת הנובה

המפגש

לאורך השנים, היתה מעין סטיגמה כזו שנסיעה לעוטף עזה, או כפי שאנשי האזור אוהבים לכנותו, ואולי בצדק - הנגב המערבי (יש שיגידו השכפ"צ של המדינה בדרום), סטיגמה של אזור על הגבול המסוכן. הייתי מקפיד להפגש בצומת יד מרדכי (כביש 4) ומשם לצאת בשיירה לכיוון הנגב המערבי - וכך נהגתי גם הפעם למרות שהמקום, בוודאי היום, נחשב לאחד הבטוחים בארץ.
כבר בתדריך הבוקר, ברחבת החנייה של תחנת הדלק, כשהתחלתי לספר לג'יפאים על המסלול, על מה נראה במהלך היום, הרגשתי את המועקה, זו המוכרת לרבים מאיתנו, משתלטת עליי ומגבילה אותי בשצף הדיבור. זה גרם לי לקצר בדיבור, לעשות הפסקות כל כמה משפטים - אני מניח שחלק גדול מאיתנו מבין על מה אני מדבר.

הנקודה הראשונה בה עצרנו - אנדרטת התצפיתניות ליד קיבוץ נחל עוז - כל מי שייסע בכביש 232, הכביש שקיבל את "התואר" המפוקפק "ציר/כביש הדמים" , יראה לא מעט אנדרטאות פרטיות שבני משפחה בנו, לידם לרוב ספסל או סתם כיסא. כל דבר כזה זה סיפור, עולם ומלואו. על הכביש עוד אפשר לזהות, פה ושם, סימני אספלט שרוף שטרם הספיקו לחדש ולסלול עליו...

אנדרטת התצפיתניות

בשבת השחורה בתאריך 07/10/2023 ארגון הטרור חמאס פתח במתקפת פתע נרחבת נגד יעדים צבאיים, ישובים אזרחיים ומסיבת הנובה באיזור עוטף עזה והדרום. בשעה 06:29 בבוקר שבת וחג שמחת תורה החל ירי רקטי רחב היקף ובמקביל חדרו דרך הים האוויר והיבשה כ-6,000 מחבלים לשטח ישראל. אחד הבסיסים שנפגע קשות במתקפה זו, אותו כבשו מחבלי חמאס - הוא בסיס התצפיתניות בנחל עוז.
מוצב נחל עוז נמצא בסמוך לקיבוץ נחל עוז בצפון רצועת עזה. במוצב נהרגו למעלה מ-50 חיילים וחיילות, ביניהם 15 תצפיתניות. בנוסף הצליחו חמאס לחטוף שבע תצפיתניות: קרינה ארייב, לירי אלבג, נעמה לוי, דניאל גלבוע, אורי מגידיש, נועה מרציאנו ואגם ברגר. בליל 29/10/2023 בפעילות קרקעית ברצועת עזה חילצו כוחות צה”ל ושב”כ את התצפיתנית אורי מגידיש ואת גופתה של נועה מרציאנו ז”ל שנרצחה בשבי חמאס.
במרחק נגיעה מהבסיס הקימו הורי התצפיתניות שנרצחו אנדרטה לזכרן. האנדרטה נמצאת בנקודת תצפית על הגזרה שהתצפיתניות היו אחראיות עליה וממול ניתן לראות את העיר עזה. באנדרטה הוקמה פרגולה ומקומות ישיבה מאבן, לאורך הדרך העולה אל הפרגולה עוברים בין אבנים עם תמונות של הבנות ושמותיהן.
התצפיתניות מנחל עוז שנפלו ב-7/10/2023 הן:
סמל אביב חג’ג’ ז”ל
רב”ט הדר מרים כהן ר
ב”ט מיה ויאלובו פולו ז”ל
רב”ט נועם אברמוביץ ז”ל
סמ”ר שחף ניסני ז”ל
מל שירה שוחט ז”ל
רב”ט נועה מרציאנו ז”ל
סמ”ר ים גלס ז”ל
רב”ט שירה ים עמר ז”ל
סרן שירה אילת ז”ל
סמל שיראל מור ז”ל
סמל שי אשרם ז”ל
סמ”ר נועה פרייס ז”ל
סמל יעל לייבושור ז”ל
סמ”ר עדי לנדמן ז”ל
סמל רוני אשל ז”ל.

הנוף מהאנדרטה לכיוון נחל עוז וצפון הרצועה - שכונות זייתון, רימאל וג'יבאליה

הסיפור על מה שאירע שם בלתי נתפס, תחושת ההפקרה, חוסר האונים של הבנות והחיילים שנתפסו עם "התחתונים למטה" תרתי משמע, השיחות עם ההורים רגע לפני ש..., שאלות של "איפה הצבא לעזאזל" ועוד תהיות שעד היום לא קיבלו עליהם תשובה רשמית.
תחושת דקירה בחזה, מועקה קשה שמשתקת כמעט לחלוטין את יכולת הדיבור - אז כשזה כבר היה בלתי אפשרי לדבר פשוט הלכנו לאנדרטה והגוף נאלם, השתתק לו.

מתחם מסיבת הנובה

נסיעה קצרה ואנחנו מגיעים לאחד מהאתרים היותר מוכרים ועצובים של ה-7.10 - אתר מסיבת הנובה שהפך למתחם הנצחה ענק.
3 מתחמים ובו ליד כל חלל, עץ וסיפור. כ"כ הרבה דובר על האירוע ולא ארחיב. לא הצלחתי להבין אם המסיבה היה הטריגר לתקיפה באותו היום, אולי בכלל "נפלה" בחלקם של המחבלים הארורים ההזדמנות לרצוח כ"כ הרבה אנשים במקום מרוכז מבלי שידעו אודותיה. לא כ"כ משנה את התוצאה הכ"כ עצובה - 364 נרצחים במסיבה ובסביבתה. מקום שאי אפשר שלא לבקר בו כמו הרבה אתרי הנצחה אחרים שלצערינו קיימים בארץ והלוואי ולא יהיו עוד.

אחרי הביקור בשני האתרים הכ"כ חשובים האלה, עברנו לחלק השני של הטיול, נהיגה בשטח.
זו תקופה שהשדות ירוקים, תקופה שהכל ירוק, גידולים, כלים חקלאיים והיום... הנסיעה לאורך נחל הבשור מבליטה ומדגישה את מה שקרה שם - איך אמר לי מישהו במכשיר הקשר, "אפילו האדמה עצובה...." החקלאים לא קיבלו אישור לעבד את האדמה, רוב החקלאים בכלל פונו מבתיהם ורק בימים אלו מתחילים לחזור לקיבוצים ולסוג של שגרה ועדיין, זכינו להנות מהצד החיובי. כמות לא מבוטלת של בעלי חיים שהתרבו בלי הפרעה אחרי שנה של העדרות ההולכים על 2, היופי של הטבע קיים גם ברגעים אלו. חלפנו על פני מספר סכרים לאורך הנחל עד שנעצרנו ליד אחד מהם לארוחת צהריים כשברקע המון ציפורים על העצים.... יושבים, שותים אוכלים ומהרהרים...

עלינו על דרך נוף הבשור ואיתה המשכנו עד גשר החבלים, טוב היום הוא לא חבלים, היום הוא "הגשר התלוי" .
בדרך חלפנו על "גשר הצינורות" שגם הוא הוסב לנקודת תצפית יפה לצד שולחנות מתחת לעצים. מטרת הגשר התלוי לאפשר למטיילים לחצות לגדה השנייה - לעוד פרטים על הגשר אפשר לקרוא בויקיפדיה.
לפרטים על הגשר התלוי לחצו כאן>>>>> הגשר התלוי

עברנו לשלב השלישי נסיעה בדיונות.
מעט מערבית לגשר התלוי, קיבוץ גבולות, נכנסים דרומה ומהר מאוד הקרקע משתנה מאדמת לס לאדמה חולית ובאופק רק חולות, עד שהגענו לדיונה הגדולה בגבולות. מי שיפתח מפה יראה שנסיעה דרומה מגבולות זה נסיעה "דוכ" לכיוון כללי כביש 10, בין כרם שלום במערב לקדש ברנע מהצד השני - הכל חול וחול. לא מעט שעשועי דיונות, פה ושם חילוצים כמיטב המסורת ואחרי יום מעיק משהו, חזר הצבע לפנים.

המרחבים האינסופיים של החול באיזור גבולות ודרומה

השמש מתחילה לשקוע וזה הזמן לצאת מהשטח - בחרתי לצאת בקרבת גוש המושבים, בני נצרים, ייבול, יתד ועוד - כן, אותם מושבים שזכו לכבוד המפוקפק הזה של חדירת מחבלים בשבת הארורה.
ללא ספק טיול טעון ביותר.

זה הזמן להודות לכל חיילי צה"ל שבזכותם ורק בזכותם, אנחנו יכולים להרשות לעצמינו לטייל בבטחה.
ממשיכים להתפלל לחזרתם של 100 החטופים שעדיין נמצאים בשבי, חסרי אונים. ותזכרו תמיד - למרות ועל אף הכל אין לנו ארץ אחרת!

לעוד מסעות והדרכות בארץ ובעולם:

למסעות הבאים בארץ - הקלק כאן
למסעות הבאים בעולם - הקלק כאן
להדרכות הנהיגה הבאות - הקלק כאן