מזג האוויר מעולה אז יצאנו לטיול ג'יפים נוסף בצפון הקרוב והפורח, כמעט הכל צבוע בירוק, מלא בוץ ושלוליות ופריחה מרהיבה בכל פינה..
נפגשנו בכניסה לישוב
בת שלמה הישנה, שמהווה עבור חובבי שטח רבים שער ל
שמורת הר חורשן,
שמורת יער אלונה ו
שמורת נחל דליה ויובליו. רגע לפני שאנחנו יוצאים לדרך אני אוסף את כולם אליי לתדריך נהיגה, חלוקת מכשירי קשר ומספרי ברזל כולל מאסף ואנחנו יוצאים לדרך.
בַּת שְׁלֹמֹה היא מושבה ברמות מנשה בשוליו הדרומיים של הר הכרמל, בקרבת המושבות זכרון יעקב ובנימינה. המושבה הוקמה בשנת 1889 במימון הברון רוטשילד והיא קרויה על שם אמו של הברון רוטשילד, בטי דה רוטשילד, ואביה, סלומון מאיר רוטשילד. אם נלך עוד קצת אחורה בזמן אז היא נקראת על שם בתו של שלמה המלך, טפת, שנישאה לבן אבינדב.
לקריאה נוספת: שבעה טיפים לנהיגת שטח
אנחנו מתקדמים בכיוון כללי מזרחה, עם נטייה קלה דרומה ומיד בתום הירידה מבת שלמה הישנה, אנחנו נכנסים לשבילים שלאורך נחל דליה. רגע לפני, עצרנו לארוחת בוקר.
נַחַל דָּלִיָּה הוא נחל איתן, שזרימתו מתחילה בסמוך לקיבוץ דליה. זהו אחד הנחלים הראשיים המנקזים את מי אזור
רמות מנשה לכיוון מערב אל הים התיכון. הנחל נמצא דרומית ל
נחל מהר"ל וצפונית ל
נחל התנינים ובשנת 2008, הוכרז אזור המשתרע על פני כ-800 דונם באזור נחל דליה ויובליו, כשמורת טבע.
טיפסנו ל
נ.ג. 186 שמימין לנו בראש השלוחה לקפה קטן ועוד קצת נוף וירדנו חזרה. חצינו גשר אירי תחת כביש 6 והמשכנו על שלוחה גדולה לכיוון מזרח. מצפון לנו נחל דליה ומדרום נחל התנינים. בשלב מסוים השביל שלנו מטפס קצת ומימין לנו מתגלה מאגר מים עצום וחדש יחסית.
למטייל העצמאי: מסלול טיול שטח לשני מעיינות רמות מנשה
המשכנו שני ק"מ נוספים והשביל שלנו פוגש את כביש 672. פניה שמאלה וצפונה תיקח אותנו בדרך נוף יפה עד למרכז הכרמל ולעיר
חיפה, פניה ימינה תוביל אותנו לסופו הדרומי ב
ישוב גלעד (אבן יצחק). עצרנו כקילומטר אחד לפני ה
ישוב גלעד בחניון כורכר ויצאנו לסיבוב רגלי ב
גבעת הרקפות.
חזרנו לשטח על השביל ירוק שנמצא כמה מאות מטרים צפונית לגבעה. השביל לוקח אותנו מזרחה, פחות או יותר על קו פרשת המים של השלוחה. מדרום לנו
נחל ספלול וחירבת ספלול ובה שרידי יישוב וכלי צור, בזלת וחרסים מתקופות הברונזה התיכונה, הרומית וימי הביניים.
המשכנו עם
עלייה נוספת ארוכה ומפותלת שלאורכה מפוזרות מספר מדרגות ובסופה הגענו לגבעה 400. התכנון היה לעצור להפסקת קפה עם נוף של 360 מעלות אבל הרוחות חזקות ואנחנו ממשיכים פנימה לתוך יער מגידו.
לגבעה המתנשאת מדרום-מזרח לשרידי "כפרין" ומדרום לרכס "בית ראס" (חורבת בית ראש) ארבעה שמות מוכרים: "גבעה 400", "תל זארק", "כפרין 9" ו"גבעת הנשימה". הראשון והרווח שביניהם מציין את העובדה שפסגתה בגובה של 400 מטר מעל פני הים.
תל זארק הוא שמה בפי הערבים שהתגוררו בעבר באזור. פירושו "הגבעה הצופה למרחוק". גם אם יתכנו פרושים נוספים, זהו פרוש יפהפה ומתאים מאוד לגבוהה שבגבעות רמת מנשה ("ארד-אל-רוחה") המצטיינת בתצפית מדהימה לכל רוחות השמיים.
השבילים ב
יער מגידו לא נגמרים ואפשר לשחק ביניהם בלי סוף. מידי פעם פגשנו עץ שנפל וחסם את המסלול, מה שאילץ אותנו לחזור אחורה ולמצוא שביל חדש. בין כל השבילים והעצים עצרנו להפסקת צהריים מאוחרת.
המשכנו לטייל עוד קצת בשבילי היער ואחרי
גבעת יאשיהו ומצפון ל
תל מגידו, הגענו למפגש השביל עם הכביש וזוהי גם נקודת הסיום.
תגובות