יום שישי בבוקר ואנחנו יוצאים לטיול ג'יפים במזג אוויר מעולה, לצפון הקרוב והפורח. כמעט הכל צבוע בירוק, שלוליות בוץ פה ושם ופריחה מרהיבה בכל פינה.. אחלה פתיח לסופ"ש.
בשעה 09:00 בבוקר נפגשנו בכניסה לישוב
בת שלמה הישנה, שמהווה עבור חובבי שטח רבים שער ל
שמורת הר חורשן,
שמורת יער אלונה ו
שמורת נחל דליה ויובליו. רגע לפני שאנחנו יוצאים לדרך אני אוסף את כולם אליי לתדריך נהיגה, חלוקת מכשירי קשר ומספרי ברזל, כולל מאסף ואנחנו יוצאים לדרך.
בַּת שְׁלֹמֹה היא מושבה ברמות מנשה בשוליו הדרומיים של הר הכרמל, בקרבת המושבות זכרון יעקב ובנימינה. המושבה הוקמה בשנת 1889 במימון הברון רוטשילד והיא קרויה על שם אמו של הברון רוטשילד, בטי דה רוטשילד, ואביה, סלומון מאיר רוטשילד. אם נלך עוד קצת אחורה בזמן אז היא נקראת על שם בתו של שלמה המלך, טפת, שנישאה לבן אבינדב.
אנחנו מתקדמים בכיוון כללי מזרחה ומיד בתום הירידה מבת שלמה הישנה, נכנסים לשבילים שלאורך נחל דליה. אנחנו לא ממהרים לשום מקום ואין כמעט מטיילים לידינו, זמן מצוין לארוחת בוקר.
נַחַל דָּלִיָּה הוא נחל איתן, שזרימתו מתחילה בסמוך לקיבוץ דליה. זהו אחד הנחלים הראשיים המנקזים את מי אזור
רמות מנשה לכיוון מערב אל הים התיכון. הנחל נמצא דרומית ל
נחל מהר"ל וצפונית ל
נחל התנינים ובשנת 2008, הוכרז אזור המשתרע על פני כ-800 דונם באזור נחל דליה ויובליו, כשמורת טבע.
עזבנו לרגע את השביל המלווה את הנחל וטיפסנו ל
נ.ג. 186 שמימין לנו בראש השלוחה לקפה קטן ועוד קצת נוף וירדנו חזרה. חצינו גשר אירי תחת כביש 6 והמשכנו על שלוחה גדולה לכיוון מזרח. מצפון לנו נחל דליה ומדרום נחל התנינים. בשלב מסוים השביל שלנו מטפס קצת ומימין לנו מתגלה מאגר מים עצום וחדש יחסית.
החלטנו לוותר על סיור ב
גבעת הרקפות שכן רקפות כבר אין שם וחזרנו לשטח על השביל ירוק שנמצא כמה מאות מטרים צפונית לגבעה. השביל לוקח אותנו מזרחה, פחות או יותר על קו פרשת המים של השלוחה. מדרום לנו
נחל ספלול ו
חירבת ספלול ובה שרידי יישוב וכלי צור, בזלת וחרסים מתקופות הברונזה התיכונה, הרומית וימי הביניים.
המשכנו עם
עלייה נוספת ארוכה ומפותלת שלאורכה מפוזרות מספר מדרגות ובסופה הגענו לגבעה 400. אף אחד לא רעב אבל קפה קטן בא בול אל מול התצפית המרהיבה מולנו.
לגבעה המתנשאת מדרום-מזרח לשרידי "כפרין" ומדרום לרכס "בית ראס" (חורבת בית ראש) ארבעה שמות מוכרים: "גבעה 400", "תל זארק", "כפרין 9" ו"גבעת הנשימה". הראשון והרווח שביניהם מציין את העובדה שפסגתה בגובה של 400 מטר מעל פני הים.
תל זארק הוא שמה בפי הערבים שהתגוררו בעבר באזור. פירושו "הגבעה הצופה למרחוק". גם אם יתכנו פרושים נוספים, זהו פרוש יפהפה ומתאים מאוד לגבוהה שבגבעות רמת מנשה ("ארד-אל-רוחה") המצטיינת בתצפית מדהימה לכל רוחות השמיים.
המשכנו עם השבילים של
יער מגידו שלא נגמרים ואפשר לשחק ביניהם בלי סוף. מידי פעם פגשנו עץ שנפל וחסם את המסלול, מה שאילץ אותנו לחזור אחורה ולמצוא שביל חדש. בין כל השבילים והעצים עצרנו להפסקת צהריים ולאחריה עוד נסיעה קצרה לביקור ב
אנדרטת הקיבוצים שב
קיבוץ משמר העמק, והיא נקודת הסיום של הטיול.
לעוד מסעות והדרכות בארץ ובעולם:
למסעות הבאים בארץ - הקלק כאן
למסעות הבאים בעולם - הקלק כאן
להדרכות הנהיגה הבאות - הקלק כאן
תגובות