גיבורים בעליה: אירוע סמלת ללוחמי צה"ל הפצועים

חברת סמלת ממשיכה בחיבוק לוחמי צה"ל הפצועים בשיתוף עם אגודת הידידים של ארגון נכי צה"ל. האירוע בניצוחה של מנהלת משאבי אנוש בחברת סמלת הגברת אורלי.
תשעה מתנדבים, לקוחות חברת סמלת עם רכבם, הפעם ג'יפים תרתי משמע, רכבי רנגלר על דגמיהם השונים (המותג ג'יפ, שמהווה את שם התואר לכל רכבי השטח מכל היצרנים, נלקח משמו של הרכב המיתולוגי של מלחמת העולם הראשונה ה-JEEP של וויליס), התנדבו להסיע בחברתם ובחברת משפחותיהם את חברינו מבית הלוחם בירושלים.

הג'יפ שנולד בשנת 1941 (צולם בתערוכת רכבי אספנות)

מלך האירוע

התחלנו את היום במפגש להיכרות וקירוב לבבות בבית הלוחם בירושלים.
החברים קיבלו שי חולצות וכובע, תשורת חברת סמלת. עבדכם המדריך ערך תדריך מקצועי קצר לנהגים ולאחריו תדריך מפורט על אזור הטיול, המסלול, והלוגיסטיקה. נקבעה נקודת מפגש לארוחת בוקר בפארק המשפחה במעלה אדומים. ציוותנו את האורחים לרכבים ויצאנו לדרך.
הדרך חוצה את ירושלים ויורדת לעבר בקעת ים המלח, וגם ה"WAZE" לא דייק בהודעה הכתובה "הגעת ליעד". כך או כך התקבצנו בסופו של דבר אל המדשאה המוצלת בה המתינה ארוחת בוקר דשנה וכיסאות שטח לכל משתתף, עוד תשורה יפה של חברת סמלת. אוכלים, לוגמים, מגלגלים שיחה והמיקרופון המדומה עבר מיד ליד בין כל המשתתפים, ששיתפו את המאזינים במקצת מרקע חייהם. לאחר שסייענו לאורלי לקפל את הפריסה, הסתדרנו הפעם בשיירת טיול רגילה של טיולי אתר השטח. מכשירי הקשר נבדקו והשיירה יצאה לדרך. המסלול הוביל אותנו ליישוב קדר הישנה, שם ירדנו מהאספלט ונכנסנו למורדות מדבר יהודה.

מעגל אוכל ושיחה

ארוחת הבוקר באדיבות סמלת ובניצוחה של אורלי

מדבר יהודה

מדבר יהודה אינו חלק מרצף המדבריות שסובב את כדור הארץ בין המקבילה של חוג הסרטן למקבילה של חוג הגדי, שהן מציינות את תחום הנטיה של ציר סיבוב כדור הארץ למישור תנועתו סביב השמש. שם השמש פעם בזנית בחצי הכדור הצפוני ופעם בחצי הכדור הדרומי.
מדבר יהודה נמצא בקו רוחב שצפוני מאוד יחסית לחוג הסרטן. שחוצה אי שם את צפון מדינת דרום אפריקה. אז איך הוא "מדבר"? מדבר הוא אזור בו יורדים פחות מ-100 מ"מ משקעים בממוצע לשנה. איך קורא שעשרה ק"מ מערבית לתחום שאנו קוראים מדבר יהודה, על קו פרשת המים של הרי ירושלים ומערבה, יורדים כ-900 מ"מ גשם בממוצע בשנה ואילו החל ממספר בודד של ק"מ מקו פרשת המים ומזרחה, נפסקים הגשמים והאזור צחיח? התשובה לכך היא בתופעה המטאורולוגית שנקראת PHOEN שהיא אוויר שמאולץ לרדת לכיוון הקרקע, מתחמם ומתייבש ונקודת הטל שלו (ירידת משקעים מתוך הלחות שבו) נמצאת הרבה מתחת לטמפ' של האוויר, לכן הוא אינו מוריד משקעים. בשפה העממית אזור כזה מכונה "מדבר צל גשם".

מהק"מ הראשון שנכנסנו לשטח, ראו החברים את הצייה והשטח הצחיח של מדבר "צל גשם"

המפגש עם מבנה המדבר וההיסטוריה שלו

המבנה הטופוגרפי של מורדות הרי ירושלים לכיוון מזרח מתאפיין במדרונות תלולים עם נחלים גדולים שחוצים אותם לרוחבם לעבר מזרח, עם כיוון ניקוז שפע הגשמים שיורדים על גב ההר לעבר בקעת ים המלח.
שפעת הגשמים שיורדת על גב ההר יוצרת שני "מקורות" למים במדבר: האחד מי תהום שהם מים הזורמים על שכבת הסלע הקשה הראשונה, שפוגשים מי הגשמים המחלחלים באבן החול הרכה שמעליהם (שכבת "העפר" בשמה העממי). המים מובלים על גבי שכבת הסלע הקשה או למקווים. אם האדם יחפור בור עמוק בשכבת העפר, הוא יגיע אל מקווה המים התת קרקעי, או למעיינות נובעים, כאשר נוצר מוצא למים הנקווים על גבי הסלע הקשה, אל העולם החיצוני.
השני הוא זרמי השטפונות העיליים, השוצפים את המורדות לעבר בקעת ים המלח. האדם שיחפור תעלות, יקים סכרים קטנים, יתעל את מי השטפונות לעבר בורות שיחפור וימלאם עד שיתייבשו.

הבור שעל הדרך היורדת מקדר

הר מונטר "הצופה"

המשך מסלולנו היה לעבר רכס קטן המתרומם ממורדות הרי יהודה והמתנשא לגובה 524 מטר מעל פני הים וכמה מאות מטרים מעל הסביבה. שמו הערבי "מונטר" הוא הצופה, שכן ניתן לצפות מהפסגה לעבר כל מעגל המעלות שסביבו הרי אדום ובקעת הורקנייה במזרח הסרטבה ובית אל בצפון, שכונותיה הגבוהות של ירושלים במערב ובדרום ניתן לראות ביום עם ראות בינונית אפילו את ההר הקטום שבנה הורדוס - הרודיון.
במקורות שלנו נטו לשייך את ההר הזה ל"עזאזל", ממנו השליכו את השעיר לעזאזל לארץ הגזירה במדבר, לכיפור עוונות ישראל. אגב, המיקום של ההר הוא מזרחית לבית המקדש, ומתאים למרחק המצויין במקורות.
בתחילת שנות השבעים נעשו במקום נסיונות למצוא גז וחלק מהדרכים המובילות אליו נפרצו ע"י החברה שחיפשה. על הפסגה יש שרידים של מצודה רומית משנת 450 לספירה. מהעבר הקרוב יותר ניתן לראות שרידי ביצורים של הצבא הבריטי מתקופת מלחמת העולם הראשונה, של דיוויזית האנזק הבריטית. למען האתגר והכיף שבטיול בחרנו לטפס למונטר ממעלה מונטר המגיע בציר העולה מבקעת הורקנייה ולצורך כך גלשנו מעט במורד ההר ושבנו חזרה לצלוח את מעלה מונטר הידוע במהמורותיו.

נערכים לצאת למעלה מונטר

עולים רגלית לפסגת הר מונטר

התחנה הבאה מנזר מר-סבא על מדרונן התלול של נחל קידרון

לאחר שנשמנו את אויר הפסגות מראש הר מונטר, שמנו פעמינו בירידה מתפתלת לעבר נקודת תצפית אל מנזר מר-סבא.
הדרך מתפתלת אך בעבירות קלילה לרבי הרנגלר. לאחר נסיעה של כמחצית השעה הגענו לנקודת התצפית וכולם אמרו וואו. המנזר הנקרא על שם סבס הקדוש (מר בערבית זה קדוש), הוא המנזר העתיק השני בגודלו במזרח התיכון, אחרי מנזר סנטה קתרינה. שניהם מנזרים המשתייכים לזרם הנוצרי של הכנסיה היוונית אותודוכסית. שניהם לא נעזבו מיום הקמתם.
מנזר מרסבא הוקם במאה החמישית לספירה ע"י סבאס הקדוש. הוא נבנה בתחילה על בסיס מספר בורות מים ששימשו את מקור החיים של הנזירים במקום. האגדה מספרת שמעת שהחלו להגיע עולי הרגל בהמוניהם למקום וכמות המים לא הספיקה לרוות את צמאונם של כל הולכי המדבר, פרץ לפתע כמעשה נס, מעיין קטן בתחתית החצר של המנזר וטפטוף מימיו הרווה את צמאונם של כל הבאים והגרים במקום. כיום יושב המנזר מעל זרם הביוב השוצף בנחל קידרון, שמהווה כמובן שריטה נוראית על פני המקום היפה הזה. בשנת 614 נכבש המקום בידי הפרסים, אך הוא שרד אותם בניגוד לשאר מנזרי מדבר יהודה. בתוך המנזר עצמו (פעם ניתן היה לבקר) אין הרבה מה לראות וגם לא היתה כניסה לנשים. הרבה יותר מרשים לראות את המקום מנקודת התצפית. אחת החגיגות שמושכות מאות רבות של ג'יפאים למקום הינו ליל הדלקת הנרות הידוע בחודש דצמבר. צפינו והצטלמנו גם בסלפי מנקות התצפית והמשכנו בדרכנו.

מנזר מרסבא בכל הדרו

עסוקים בלרדת לתצפית לצלם ולהצטלם

הירידה לבקעת הורקנייה עד לסיום ליד נבי מוסא

שעת הצהרים באה. הסתדרנו שוב בשיירה ושמנו פעמינו מזרחה, לירידה לעבר בקעת הורקנייה.
בקעת הורקניה היא בקעה "סגורה" מכל עברי בגבעות ורכסים ש"ברמת המדבר" האזור המרכזי של מדבר יהודה. כיוונה צפון מזרח - דרום מערב ונמצאת ממערב למצוק ההעתקים הצפוני, שבין מצפה שלם לנבי מוסא שעל צומת עם כביש ירושלים יריחו. בקעת הורניה נקראת על שם מבצר הורקניה. מבצר עתיק בראש כפה מבודדת מעל לבקעה, שהוקם ע"י אלכסנדר ינאי, על בסיס נקודת משמר שהוקמה ע"י יוחנן הורקנוס אביו. את בקעת הורקניה חוצה כביש סלול אספלט מנדטורי, שאינו ממש מתוחזק כיום. בקצה הצפוני ישנו מסגד מוסלמי בשם נבי מוסא, שלידו הוקם "מלון אורחים" מעין אתר תיירותי. במסורת המוסלמית המסגד והמקום צופה מקרוב על מקום קבורתו של משה רבנו, (ה- מקאם). ידוע על מנהג עליה לרגל למקום ע"י מאמינים מוסלמים מכל אזור ארץ ישראל, לעלות למקום שלפי אמונתם קבור הנביא משה.

סיום מוצלח לטיול

בהגיענו לנבי מוסא נגעו מחוגי השעון בשעה 14:00.
ועל כן נערכנו במקום לאירוע סיום טיול מסורתי, שיחת סיכום והערות המטיילים. אורלי שוב כיכבה ונתנה שי לשבת לכל משתתף - חלה טריה וטעימה. צילום קבוצתי ונסיעה זהירה הביתה.

הרבה תודה למתנדבים, עובדי סמלת, ולגיבורים חברי בית הלוחם בירושלים.

בעין המצלמה