גשם שנתי ביום אחד - סיכום טיול ג'יפים בצפון מדבר יהודה, 15/11/25

סוף שבוע סוער וגשום בכל רחבי הארץ, שמנו יהבנו על משקעים בודדים במדבר ויצאנו לדרך כמתוכנן, מצומת אלמוג שעל כביש מס' 1, בואכה יריחו.
מזג האויר בשעות הבוקר השאיר תקווה לטפס ליעדנו במעלה אדומים "בין הטיפות".
המסלול המתוכנן טיפס ממפלס פני ים המלח לרום מצוק ההעתקים, הטיפוס מזמן מספר אתגרים, חציית נחל אוג, בשילוב של מדרגות סלע בגדה הצפונית ומעלה תלול בגדה הדרומית של אזור החצייה.



בהמשך מטפס שביל הג'יפים על מדרונות מצוק ההעתקים, בדרך ששפע מי הגשמים חרצו בה חריצי אורך עמוקים וארוכים, המחייבים נסיעה זהירה, שאפשרית רק אם הקרקע יבשה דיה למניעת החלקת הצמיגים ו"התיישבות" על הגחון.
צלחנו את המעלה למרום מצוק ההעתקים בהצלחה, ולאחר שעה קלה נסענו על השביל שמוביל דרומה על המצוק לאורכו של הרכס של ג'בל חרמון.
הפסגה הראשונה אליה עלינו עם לא מעט תמרות אבק היתה פסגת ג'בל חרמון.
במרומי ההר פגש אותנו גשב כבד, מקומי - ענן אחד שחור (שחמק ממלכודת "צל הגשם" של מדבר יהודה), הוריד עלינו גשם כבד. ארוחת הבוקר שתוכננה על ההר אל מול הנופים של בקעת ים המלח ממזרח ובקעת הורקנייה ממערב, עמדה בסימן שאלה.



דבקות במשימה וסבלנות - והנה חלף הענן צפונה ברוח הדרומית החזקה שנשבה, והשמיים התבהרו. קצת קשה להדליק אש ברוח החזקה, אך החברים לא נכנעו וארוחת הבוקר עברה בשלום לשמחת כולם.

הירידה מההר על סכין צרה ותלולה. יורדים בזהירות ולאט, ונוחתים מעדנות על פני הרמה המדברית, שמתחילה בקו המצוק ומשתפעת לה מערבה, עד מורדות ההרים הגבוהים של ירושלים וגוש עציון.
הדרך נוחה, מתפתלת בתוך נחל סככה, שאינו מנקז את ההרים ועל כן תמיד יבש.
פנינו לפסגה נוספת - ג'בל מועקיף. זו פסגה גבוהה, מעט דרומית לג'בל חרמון, שמאפיינת את כל הרמה המדברית של מדבר יהודה.
המעלה תלול אך נוח, ללא מדרגות או הצלבות, וכל השיירה עלתה חיש קל לפסגת ההר.
ירדנו מהרכבים וצפינו בנוף המרהיב של המצוק, שניתן לראות - ממצוקי דרגות בדרום, ועד מצפה יריחו בצפון. מבט מערבה מגלה את התפתחות הסערה באזור הרי ירושלים, אך עדיין אנו בתקווה, שמי הגשמים שירדו אותה שעה על ההרים, לא יעמדו בדרכנו למעלה אדומים.



הירידה מההר על סכין, אשר קרוב לפסגה, הדרך שבורה, עם מדרגת סלע, שהצריכה מעבר זהיר, עם הכוונה צמודה של המדריך.
הדרך לפסגה הבאה מתנהלת בשני נחלים קטנים שמנקזים רק את הגבעות המקומיות, ועל כן, גם הם יבשים. נחל עמרייה ונחל אום סיירה (אם הרכבים).
השמים מעוננים חלקית, ולא נראית כרגע בעיית מזג אוויר.

הדרך בנחל אום סיירה מובילה לבקעה קטנה, מוקפת רכסים שהיציאה ממנה לעבר הרכס הדרומי, היא במעלה תלול דרדרתי עם מדרגת סלע די גבוהה.
האתגר היה קשה מדי לחלק מהקבוצה, ולאור השעה והתקדרות השמיים, הוחלט לוותר על "הקרב עם המדרגה", ולהיקשר ברצועות גרירה ארוכות לרוביקון שטיפס בתחילת הטור למרום המעלה.
5 חברים נאלצו לוותר על הנצחון על האתגר, ונמשכו מעבר למדרגה אל הדרך הישרה.
מעשה הגרירות גזל מאיתנו את הזמן שתכננו לארוחת צהריים אי שם בנחל גורפן ועל כן המשכנו על הדרך שבבקעת הורקנייה בואכה נחל קידרון, שם חיכתה לנו ההפתעה. הנחל געש בזרימה חזקה כאשר עומק המים בתוואי החצייה של הנחל היה כ-120 ס"מ, בגובה של מכסה המנועים לרכבים הגדולים, והרבה מעבר למכסה המנוע, לסוזוקים "הקטנים שבחבורה".



היה ברור כי לא נוכל להמשיך במעלה אל הר מונטר וממנו למעלה אדומים, שכן הזרימה לא איפשרה לסוזוקים לעבור, ולנו להישאר כקבוצה. לאור השעה ואי הוודאות לגבי המשך הגשמים, הוחלט לפצל את הקבוצה - הרכבים הגדולים, חמישה במספר, שלוש טויוטות, רוביקון ודיפנדר חדש, יחצו את הנחל ויפרדו מאיתנו לשלום.
המדריך חצה את הנחל חזרה, אל ה"הגורים", ויצאנו שלושה ג'ימני וגרנד ויטרה קצר אחד לחפש דרך "עוקפת נחל קידרון". האפשרות שנראתה הכי מבטיחה, היתה להרחיק דרומה לעבר מצוקי דרגות, כאשר הנסיעה דרומה על המצוק וירידה לכביש 90 בכביש היורד ממהאתר.
אך לרוע מזלנו השמיים חשבו אחרת. גשם חזק ירד עלינו בעת שנסענו בשביל המוביל אל מצוקי דרגות. גם שביל זה מתאפיין בחריצי אורך עמוקים ביותר. הקרקע הבוצית היתה חלקה ולא היתה אחיזה גלגלים כלל. הרכב החליק לאן שכוח המשיכה משך אותו וחיש קל פגש הדיפרנציאל האחורי של רכב המדריך (רוביקון מוגבה מאוד וגלגלים 35), את הקרקע והגלגלים בוססו בבוץ החלקלק.
בלית ברירה נרתמו ג'ימני אחד והגרנד ויטרה, נקשרו ביניהם, ונתנו לרוביקון קצת עזרה להחלץ מהרכיבה על הגבנון.



עד מהרה עשינו כולנו סיבוב פרסה וחזרנו על עקבותינו (תרתי משמע), לעבר נחל קידרון, בכוונה לפנות על שביל מסומן ירוק, חזרה מזרחה, לחפש מעבר יותר רחב ופחות עמוק.
אבל, התמזל מזלנו, בעת שהתמודדנו בבוץ, אי שם על השביל למצוקי דרגות, שככו מי השיטפון, ומפלס המים ירד לגובה של כ-40 ס"מ בלבד (עביר לג'ימני).
ללא היסוס, מיהרנו לחצות את הנחל, בעוד השמש עדיין רוכבת על הרי ירושלים והשמיים התבהרו. חיש קל הגענו לחוף מבטחים. צוות הסוזוקים נחלץ בשלום, עצרנו לתצלום קבוצתי (חסר), וכולנו בדרך הבית.
ההרפתקה גזלה מאיתנו את המעלה האחרון אך סיפקה לנו אתגרים מהקשים שיש בנסיעת שטח.
יהיה "מועד ב'" עם הפקת לקחים (ויתור על טיבק אום קונייס), וטיפוס למרום הר מונטר.
להלן קצת מראה עיניים מהרפתקאות המסע.

חציית נחל אוג

נחל אוג - הגדה הדרומית

העלייה המחורצת למרום המצוק

המעלה המחורץ למרום המצוק

הנהג טוען שאין לו 4X4

נערכים לטיפוס על ג'בל חרמון

תימרות אבק במעלה לג'בל חרמון

המאסף מדלג בין המהמורות במעלה לג'בל חרמון

מסדר נוכחות על פסגת ההר

הענן השחור חלף, פותחים שולחנות

הירידה מג'בל חרמון

נסיעה קלילה בנחל סככה

המעלה לג'בל מועקיף

על פסגת ג'בל מועקיף

המדרגה הטורדנית בירידה מהמועקיף

מכשול בירידה מג'בל מועקיף

בלב הבקעה הקטנה לפני המעלה לטיבק אום קונייס

במעלה

ממתין לרצועות גרירה

השיטפון עוצר את הטיול

חצייה עם הרבה "תנע"

תקועים בבוץ. שני סוזוקי מחלצים את הרוביקון לאחור

הסוף טוב הכל טוב

סיכום המסע בתמונות