סיכום טיול ג'יפים בדרך הבשמים עם גמלים מברזל ומנוע בעירה פנימית 27/12/25

שבת גשומה מאוד במרכז הארץ וצפונה. שבע בבוקר מתקרבים לדימונה בדרך לכביש הערבה. כבר בתחילת המורדות של כביש 25 לעבר בקעת ים המלח, השמים מתבהרים השמש זורחת ואויר נקי וזך של חורף במדבר מכה על הפנים מהחלון הפתוח.
מתכנסים בתחנת הדלק שליד היישוב עין יהב לארוחת בוקר ותדריך לטיול ג'יפים.

בתדריך מתוודעים לעם הקטן (הנבטים) שעלה על במת ההסטוריה של המזרח התיכון במאה הרביעית לפני הספירה, הותיר בשטח מספר רב של עדויות ארכאולוגיות לפועלו, ונגוז מדפי ההסטוריה באמצע המאה השניה לספירה עת נטמע והתבולל באימפריה הביזנטית.

הנבטים הותירו אחריהם שתי מורשות - האחת והמפורסמת מבין השתיים, היא דרך הבשמים והמצדים והאורחנים שלאורכה.
בנגב שלנו, מתחילה הדרך בחאן מואה שעל יד מעיינות נחל עומר בבקעת הערבה, מטפסת להר הנגב דרך נחל קיצרה ומצד קיצרה, מפלסת דרכה ליד הר משא ומצד הר משא, פוגשת את נחל נקרות עוברת ליד מצד נקרות ובור נקרות, ולאורך נחל נקרות, עד מפער נקרות ומעלה דקלים אל חאן סהרונים שבפאתי הקיר המזרחי של המכתש.



משם חוצה דרך הבשמים את מכתש רמון לעבר מצד מחמל שעל המצוק הצפון מערבי של המכתש, על גבי רכסי הר הנגב לעבר העיר הנבטית עבדת.
מעבדת עוברת הדרך במישורי הנגב במערבי לאורך נחלים שונים, לעבר חוף הים התיכון בואכה העיר העתיקה עזה. לאורך הדרך יש שרידים שמפגינים את יכולתם הייחודית לאסוף מי נגר במדבר, לשמר אותם, ולהתקיים בעת ובמקומות שכל האימפריות שניסו לכבוש אותם כשלו.
המורשת השנייה שהותירו הנבטים היא ההתיישבות החקלאית בנגב הצפוני והמערבי, במסגרתה הפגינו תושייה, הבנת האקלים המדברי, ויישום טכנולוגיה פשוטה של מדרגות וסכרים לגידול יבולים חקלאיים אשר דורשים 300 ויותר מ"מ גשם בשנה. בעוד הנגב זוכה בשנים גשומות ל כ-100 מ"מ גשם ובשנים שחונות רק כ 50 מ"מ גשם בשנה.

באזור הזה (שגודלו כ- 300 דונם), הקימו הנבטים ארבע ערים להתיישבות, לאחר שזנחו את אורח החיים הנוודי ועברו להתיישבות קבע כחקלאים ומגדלי סוסים. רחובות בנגב, חלוצה, שיבטה, וניצנה.
בצד שתי המורשות הללו של הנבטים, נודעים הנבטים גם בעיסוקם בגידול סוסים.
מרכז גידול הסוסים, היה בעיר הנבטית החמישית, שבה התיישבו הנבטים לאחר שהרומאים, בדרכם הכוחנית, חיסלו לנבטים את מקור פרנסתם - הובלת השיירות, והרסו את התשתית של דרך הבשמים למצב שהיא נמצאת היום כשרידים ארכיאולוגיים.

העיר שבה גידלו הנבטים את "הסוס הערבי" הידוע ממרוצי ההיפודרומים באימפריות של הים התיכון, היתה ממשית שליד העיר דימונה של היום. בממשית שהיתה עיר עם "רחוב מסחר". נמצאו שרידים רבית של אורוות גחדול סוסים, הצמודות למני המגורים של בעלי האורוות. מי השתיה של תושבי העיר על שתיים ועל ארבע, היו עוד מפעל מופלא של "אדוני המדבר", שבמסגרתו הקימו שלושה סכרים שיצרו מאגר מים ענק בנחל ממשית הזורם ליד העיר ומנקז את הגשמים להם זוכה האזור מספר פעמים בשנה, לכיוון ים המלח. הסכרים יצרו מאגר מים ששימש את העיר ממשית כל השנה. שרידים של מערכת התיעול של המים מן המאגר אל מבני העיר וחצרותיה, ניתן לראות גם היום.

אבל כל אלה, החקלאות הנבטית והתקופה האורבנית שלהם, זה לטיול אחר.

טיולנו הפעם שחזר את יום ההליכה במדבר של אורחת גמלים מחאן מואה לחאן סהרונים מהלך כ-30 ק"מ, שהוא המרחק שעוברת שיירת גמלים ביום.
מכאן גם המרחק מאורחן לאורחן בדרך הבשמים.
בחאן היו מבנים ללינת לילה לנוסעי השיירה וגדרות לחניית והאבסת הגמלים.
לאורך הדרך במרחק של כ 10 ק"מ ביניהם נבנו מצדים שאוכלסו בלוחמים ומטרתם שליטה על הדרך והגנה על השיירות מפני שודדים וליסטים.

מפאת רצוננו לקיים את הטיול בעבירות בינונית קלה לרכבים להם הילוך כוח, עקבנו על הדרך ממואה דרך מצד קיצרה ומצד הר משא, בואכך למצד נקרות שבנחל נקרות, ומשם מתוך כוונה לעקוף קטעים בעבירות קשה - קשה מאוד, נסענו בנחל מיישר ונחל חדב לכיון מערב, בואכה כביש 40 המוביל לכניסה למכתש רמון במפער גוונים.
במפער גוונים מוביל נחל גוונים לעבר חאן סהרונים שהוא יעד סיום המסלול.

בפועל, עקב תקר בדופן גלגל של אחד הרכבים בשיירה, במורד הדרך ממצד קיצרה לנחל נקרות, השתבש לוח הזמנים, ונאלצנו רק ל"צפות ווירטואלית" בחאן סהרונים מכביש 40 החוצה את המכתש בעוברנו שם, כבר בעת הדימדומים.

לעוד מסעות והדרכות בארץ ובעולם:

למסעות הבאים בארץ - הקלק כאן
למסעות הבאים בעולם - הקלק כאן
להדרכות הנהיגה הבאות - הקלק כאן

עין יהב בוקר מקסים של שבת:

מהלך הטיול

עזבנו את כביש 90 במקום שהוא חוצה את נחל עומר ליד מושב צופר.
הדרך היום, מתנהלת ככל הנראה, על התוואי ההסטורי של דרך הבשמים.
השביל מתפתל בנחל עומר, ומביא את ההולכים/נוסעים בו לחאן מואה.
במקום שרידים של החאן, מתחם הגמלים, ומצד השמירה שעל גבעה הצופה עליו.

כמובן שעצרנו לשעה קלה, וראינו את הארכיטקטורה הנבטית במיטבה, את המבנה ותכולת מצד, (שבו גם מתקנים לדריכת יין ושמן, ומיגון בפני אויב), ואת מקום חניית הגמלים.

השרידים בני 2,000 שנה של חאן מואה

מטפסים אל המצד

חוקרים את שרידי המצד

מבט אל האזור כולו מתצפית המצד

בנחל קיצרה לעבר מצד קיצרה

דרך הבשמים עוזבת את נחל עומר ליד חאן מואה ומתפתלת במעלה נחל יפהפה ששמו נחל קיצרה לעבר מצד שבשיאו של רכס המצנשא מערבית לשפך הנחל. לרכבי ה 4X4, גדולים כקטנים, הדרך קלה, וחיש קל עומדים אנו אל מול מפתן מדרגת סלע המחייבת עזרה בהכוונה.
אחד אחד דילגו הרכבים על המדרגה וחיש קל חנינו בפסגת הרכס בסמוך לשרידי המצד הנבטי קיצרה. ממנו יש קו ראיה למצד מואה מזרחה לתצפית בשיא הר משא מערבה.

זו דרכם של הנבטים להעביר אינפורמציה בסימנים מוסכמים של עשן ביום ומדורה בלילה על שגרת השיירות או על מצבי חירום.

נחל קיצרה / קצרה

על גדות נחל קיצרה

מעלה קיצרה

השרידים בני 2,000 שנה של מצד קיצרה

ממצד קיצרה למצד נקרות

הדרך ממצד קיצרה למצד נקרות שבאפיק נחל נקרות, גולשת מהרכס של המצד מול הרכס הרם שמתנשא צפונית למצד של הר משא. הדרך נפרצה ע"י צה"ל לאורך המדרון התלול והיא צרה ורצופה בסלעים ואבנים. להבתנו, פגע אחד הגלגלים של הרכב הגדול שביננו, בסלע חד, ונוצר בו תקר גדול בדופן.
תהליך החלפת הגלגל, התארך מעט עקב תנאי השטח, הלא כל כך נוחים לפעולות תחזוקה והחלפת גלגל.
לאחר שעה ארוכה שב ה- דוד'ג של שמוליק ורותי לעמוד על ארבעת גלגליו והמשכנו בדרכנו.

תקר בגלגל אחורי במורד ממצד קיצרה

עמלים להחליף גלגל

ממשיכים בנסיעה

מצד נקרות ובור נקרות

מצד נקרות הוא עוד תחנת משמר ושליטה על הדרך שנבנתה ע"י אדריכלי דרך הבשמים במאה הראשונה לפני הספירה. מתכונתה זהה למצדים האחרים על הדרך, ברם היא ממוקמת על נקודה שמעט מעל מפלס אפיק נחל נקרות, בו עוברת דרך הבשמים.

מצד נקרות על משטח שמעל אפיק הנחל בצל קירות הקניון של נחל נקרות

בור נקרות

מצד נקרות אינו אתר בו שרידים רבי עניין. לעומת זאת בבור המים, שנועד לשרת את הלוחמים שעמדו על המשמר, ואת נוסעי השיירות שעברו לידו, יש הרבה מאוד מה לראות.
בור נקרות מרוחק מציר התנועה, וממוקם בתוך וואדי קטן הזורם מקירות הקניון לעבר האפיק.
הבור נחפר במאפיינים נבטיים - ריבוע שפינותיו וזוויותיו 90 מעלות מדוייק. הוא גדול מאוד ומכיל כ 10 מ"ק מים בעת שהוא מתמלא. מקורותיו הם מי נגר שמוסטים באמצעות תעלות קטנות, וסכרים קטנים, משטח ניקוז מסביבותיו ומעליו שגודלו כ 35 דונם!!!

על קירות הבור טיח מיוחד שמונע חילחול המים לתוך הסלע. הבור מוסתר ומוסווה ע"י מבנה תמים שנמצא מעליו שאמור להגן על הבור ומימיו היקרים, גם מעין השודדים, גם מעין חיות הבר, וגם מלכלוך.
בור נקרות הוא הפגנת היכולת הנבטית לאגור, לשמור, ולהסתיר מים במדבר.

הלכנו בשביל העתיק לעבר המקום, מהלך של כ 500 מטר, לצפות ולהתפעל ממעשה ידיהם של האנשים המוכשרים הללו, שבמועד זמנם, לא היה מי שישתווה אליהם ביכולת לשרוד במדבר.

בור נקרות מתחת מבנה תמים למראה

מי ינחש שמתחת למבנה זה יש 10 מ"ק מים חיים בלב המדבר

בשביל הארוך אל בור נקרות

מים חיים בלב המדבר

התאורה - פתח בקיר

סעודת היום ליד בור המים

כמו בימי קדם, ולהבדיל לגבי מקור מי השתיה, עצרה גם השיירה שלנו ליד הבור לסעוד את סעודת היום.

סעודת היום למרגלות בור נקרות

כמו בימי קדם, להבדיל רק בנושא מקורות מי השתיה, גם אנו עצרנו ליד בור המים לסעודת היום

ארוחה פאסטורלית ליד נווה מדבר

בערוב היום, בנחל מיישר לעוקף מדרגת נקרות

מבור נקרות דרך הבשמים ממשיכה בנחל נקרות עד השפך שלו מתוך המכתש"החוצה" במפער נקרות שם יש קטע של מדרגות עם עבירות קשה, שמפאת הגדרת קושי המסלול בחרנו לעקוף דרך נחל מיישר ונחל חדב למפגש עם כביש 40 בסיום מעלה מיישר.
הדרך עברה כמובן ללא כל ארועים, ברם השעה כבר היתה שעת הדימדומים על כן הנסיעה עם הצללים הארוכים של ההרים היתה הקטע האחרון בטיול בטרם התפזרנו איש איש ליעדו.

בערבו של יום בנחל מיישר קטע סיום הטיול

גם השמיים התקדרו בסיום יום מקסים של טיול יפה על דרך הנבטים

סיכום הטיול

שבת חורפית עם הרבה שמש ואויר צח.
דרך עתיקה עם הרבה הסטוריה. קצת ניעור השרירים בהליכה אל אתרים ארכאולוגיים. תקלה אחת לא מזיקה, אך "שורפת" זמן יקר ביום קצר. המשתתפים מסכמים בקצרה - יום יפה, קב' נעימה, מסלול מעניין, תודות למארגנים. נתראה בהמשך טיולים בעיקבות הנבטים.

מעין המצלמות של משתתפי הטיול והמדריך