סיכום טיול ג'יפים בחולות הנגב המערבי - יוני 2026

טיול באזור החולות והדיונות של מערב הנגב, הוא חווית נהיגה שמשלבת התמודדות עם הקושי של רכב גלגלי לנוע על גבי מצעי חול טובעני, עם קצת היסטוריה של ארץ ישראל, ובילוי בחיק הטבע.
לכן, כמו בכל טיול של אתר השטח, שבו משולבת הדרכת נהיגה המתאימה לתוואי הטיול ואופי השטח, גם בטיול זה הקדשנו מעט לרענן את עקרונות הנהיגה בחולות.
כמו בכל טיול אנו נאספים בנקודת יציאה למסלול, מקום בו הופכים לקבוצה - אנשים, נשים וטף, ממקומות שונים ומרקע שונה, מתגבשים לקבוצה שיש לה מטרה משותפת: ליהנות ממסע רכוב בשבילי ארץ ישראל.
התדריך שלפני היציאה לדרך, מפרט את מסלול הטיול, אתגרי הנהיגה ורענון האופן בו יש לנהוג. מוצג תכנון סדר היום, לוחות הזמנים, ואם קיימים, את ההקשרים להיסטוריה של המקומות בהם נבקר.

הפעם הסברנו איך רכב גלגלי השוקל בין 1,200 ק"ג ל 2,000 ק"ג, הנשען על הקרקע בארבעה משטחי מגע קטנים, ששטח כל אחד מהם זהה כמעט לשטח הסוליה של נעל צבאית, לא "טובע" מיד בחול הרך אלא מצליח אפילו לטפס במעלה דיונות תלולות למדי.
שני עקרונות "קסם" הוסברו - הקטנה משמעותית של לחץ האויר בצמיגים, (לערך שהוא מחצית הלחץ התקני לנסיעה על כביש), ושמירת תנע שפרושו מהירות הרכב מוכפלת במאסת הרכב ששקול "הדחף" שהוא מקנה לרכב במהירות של 20 קמ"ש עולה פי חמש על הדחף שמקנה לרכב מנוע בעל הספק של 200 כ"ס.
בעייה אחת יש לתנע - ערכו ושקול הדחף יורד באופן ישיר עם ירידת המהירות. ובמהירויות של מתחת ל-10 קמ"ש אין לו כמעט השפעה על התקדמות הרכב.
לאחר שהחברים הורידו לחץ אויר בצמיגים, הסתיים התדריך והצטיידנו במכשירי הקשר, עשינו בדיקת קשר ויצאנו לדרך.

מורידים לחץ אויר

יוצאים לדרך

הכניסה לשטח - חציית נחל סכר

תא השטח הראשון בו נסענו הוא גבעות שטוחות שחלקן מכוסה בחולות, חלקן חשוף וטרשי, אשר "כלוא" בין נחל סכר ובין תוואי מסילת הברזל הטורקית שחצתה את הנגב בדרכה מחוף הים התיכון לעבר חיג'ז.
השטח חד גוני ומנוכר, אך צריך לחצותו בדרך ל"שפת ים החולות" שמעבר לתוואי מסילת הברזל. לקחנו נשימה עמוקה ושעטנו בנסיעה רצופה עד לתוואי מסילת הברזל, שם פרסנו לארוחת בוקר.

חציית נחל סכר

7 ק"מ של גבעות חשופות

ארוחת בוקר ליד תוואי המסילה

קפה של בוקר בצל הג'יפ

ללא מילים

הכניסה לחולות

עוד דילוג קטן על מספר ערוצים שהתעמקו בזרימות של החורף האחרון, ואנו עומדים לחופו של ים החולות.
בשטח רחב מימדים וכולו שזור שבילים חלקם בשימוש תדיר ע"י משתמשי האזור הקבועים (רכבי צה"ל באימוניהם השונים), וחלקם בשימוש ע"י מטיילים. השתדלנו לנסוע באותם שבילים שהרוחות טשטשו את השפעת צמיגי הרכב שגורמים לטילטולים לא נעימים, וניווטנו את דרכנו מערבה לעבר העיר הנבטית חלוצה.

לחופו של ים החולות

שבילים בחול

חציית "גלי" הדיונות

דיונות חול מתערמות ע"י הרוחות באופן די דומה לאופן שבו משבי רוח עזים יוצרים את שרשרות גלי החוף בים המתנפצים כל כמה דקות אל החוף.
בחול אלו רכסים קטנים שהדרך על פניהם עולה ויורדת ללא שיפוע תלול וללא צורך למעבר שמחייב "תרגיל" נהיגה. שומרים על קצב נסיעה ונמנעים מלהטות את ההגה בחריפות.

"גלי דיונה"

אל מול צונאמי

לקראת ההגעה לסוף תא השטח של שמורת חולות נחל סכר, מתרוממת שורת גבעות מכוסות בחול מתערם שיוצרת אתגר חצייה.
לקראת המעבר עצרנו לתדריך, בו תזכרנו את הצורך באיסוף מהירות להקניית התנע הנדרש ל"דחוף" את הרכב במעלה הדיונה ולא ל"היתקע" ברום המעלה. לאחר מכן נגשנו לביצוע המעבר אחד אחד עם הכונה של המדריך.

תדריך לצליחת המכשול

למקומות, היכון, צא

העיר הנבטית חלוצה

לאחר שחצינו את גוש החולות שמזרחית לנחל אטדים (הנחל שעל אפיקו הוקמה העיר הנבטית חלוצה), הוביל אותנו המסלול דרך חורבות של מבנים שחלקם בני 2,000 שנה וחלקם כאלו ששימשו לבסיס למבנים של האיפריה הטורקית, מתחילת המאה הקודמת. לוח הזמנים הכתיב לבצע רק הפסקה "להיסטוריה" אחת, ועל כן לא התעכבנו בגן הלאומי חלוצה, שהוא קרוב כ-500 מטר מכביש משאבי שדה - צאלים, זמין לכל מטייל, והמשכנו לעבר חורבות העיר הנבטית הקרובה (במשולש החקלאי הנבטי של צפון הנגב), הלא היא רחובות בנגב, שם עצרנו ל"הפסקה הגדולה" של היום לארוחת צהרים ושיחה אודות הנבטים ומקומם על במת ההיסטוריה של האזור כולו.

חולפים על פני חורבות חלוצה

בשטחים החקלאיים של חלוצה

ארוחת הצהרים ליד חורבות רחובות בנגב

דרך הצליינים לעבר סיום בבאר מילכה

לאחר ששבענו וקצת השכלנו, שמנו פעמינו אל שמורת חולות שונרא, בה עוברת דרך עתיקה ששימשה את עולי הרגל שבאו ממצרים למקומות הקדושים בארץ ישראל. נקראת במפות "דרך הצליינים".
לאחר שחצינו גוש גבעות טרשיות, שהוא כמו אי גדול טרשי הבולט מעל פני החול, בלב ים החולות, נחתנו מעדנו בחול הזהוב של חולות שונרא. דרך הצליינים מלאה בצלקות של צמיגים וחריצים בחול שגורמים לנוסעים בה טילטולים לא מעטים, אך היא התוואי היחיד שמורשה לנסיעה בין שטחי האש שבאזור. נסיעה קצת מטלטלת עד שהגענו שוב לדיונה קטנה על אם הדרך, שם התעכבנו קצת לשעשועים לילדים הקטנים וגם לגדולים.

"מתבלים" קצת במעלה טרשי

בדרך הצליינים

שעשועי דיונה לקטנים וגדוליםסיום בנחל לבן ליד באר מילכה

לאחר קצת שעשועי דיונה, המשכנו בציר חולי המוביל לאפיק נחל לבן.
שם, בערוב היום ערכנו סיכום, מילאנו חזרה אויר בצמיגים וכל אחד לדרכו הביתה. יום של כיף בחיק הטבע.

מאחרי עדשת המצלמה