איזה יום מטורף ומרגש זה היה. כשאנחנו מדברים על נהיגת שטח, אנחנו בדרך כלל מדברים על זוויות טיפוס, נעילות דיפרנציאל ומכשולי סלעים. אבל ביום הזה, העוצמה האמיתית בשטח לא הגיעה מהמנועים של הרנגלרים – היא הגיעה מהאנשים שישבו בתוכם
המסע שלנו התחיל ברחבת בית הלוחם בחיפה. האנרגיות באוויר היו בשמיים כבר מהרגע הראשון – החיבור בין חברי בית הלוחם לנהגי הרנגלר היה מיידי, כאילו אנחנו מטיילים יחד שנים. שיירת הג'יפים המרשימה יצאה לדרך לאחר תדריך על מסלול היום וכמובן דגשי בטיחות לנהיגה בכלל ובשיירה בפרט, ותוך זמן קצר מצאנו את עצמנו מתפתלים בתוך הירוק המשגע של דרך נוף כרמל, כשהים נפתח מאחורינו והאבק הטוב של השטח מתחיל לעטוף את הרכבים.
התחנה הראשונה שלנו הייתה בחניון בית היערן. שם חיכה לחבר'ה פינוק אמיתי באדיבות חברת סמלת: ארוחת בוקר עשירה, מטעמים טריים ושתייה חמה שהייתה בדיוק במקום. זו הייתה ההזדמנות המושלמת לשבת, לצחוק, לשמוע קצת סיפורים ולהרגיש איך הקבוצה הזו הופכת ממשפחה של יום אחד לקהילה של ממש.
אחרי שמילאנו מצברים, המשכנו לנוע על השבילים וחתכנו לכיוון מרחבי רמות מנשה. נכנסנו עם הג'יפים לשטח באזור ג'וערה ההיסטורית, אזור שכולו נושם היסטוריה צבאית והתיישבותית, והמשכנו לנקודת עצירה מרגשת במיוחד - גבעת קהאת (אנדרטת הקיבוצים). מול הנוף הפתוח עצרנו להסבר, לתצפית, ובעיקר כדי לקחת נשימה עמוקה ולהבין את עוצמת החיבור לארץ הזו.
אבל שטח בלי קצת אתגר הוא לא שטח אמיתי, נכון? מכאן התחילו הג'יפים בטיפוס המאתגר והטכני לעבר גבעה 400 – הנקודה הגבוהה ביותר ברמות מנשה. הרנגלרים עבדו קשה, הגלגלים נאחזו בסלעים, והחברים מבית הלוחם הוכיחו שוב ששום מכשול לא גדול עליהם.
כשהגענו לפסגה, הנוף פשוט העיף לנו את העיניים. מלמעלה, כשאנחנו משקיפים על כל האזור, עצרנו לשמוע מור"ק מרתק ומצמרר על "ליל הקילשונים" שהתרחש בבסיס הנטוש השוכן ממש מתחתינו. לעמוד שם, עם האנשים שנתנו מעצמם למען המדינה הזו, ולשמוע על סיפורי הגבורה של העבר - זה היה רגע של צמרמורת טהורה.
מגבעה 400 התחלנו בגלישה מבוקרת ומהנה מטה. התחנה הבאה שלנו הייתה פינת חמד קסומה – עין כפר. המעיין, שנובע בתוך מבנה אבן עתיק, סיפק לנו נקודת צל מושלמת לעוד סבב של פינוקים, מתוקים ומטעמים. החיוכים על הפנים של כולם אמרו הכל: השילוב של הטבע, המים הזורמים והחברה הטובה עשה את שלו.
את היום המטורף הזה נעלנו ליד הכביש באזור גבעת הרקפות. התכנסנו כולם במעגל אחד גדול לשיחת סיכום. כמדריך, לראות את הניצוץ בעיניים של המשתתפים, את החיבוקים ואת תחושת המסוגלות, זו התמורה הכי גדולה שיש.
לפני שנפרדנו, אורלי ורותם התותחיות דאגו שאף אחד לא יילך בידיים ריקות – הן חילקו שי אישי ומיוחד לכל משתתף ומשהו טעים ומתוק לכבוד שבת המלכה שמתקרבת.
מילה אישית לסיכום:
טיולי ג'יפים בשטח עושים הרבה פעמים בשביל הנוף או האדרנלין. אבל הטיול הזה יזכר בזכות הלב, העוצמה, הנחישות ושמחת החיים של החברים מבית הלוחם חיפה שהדביקו את כולנו. תודה לחברת סמלת על הארגון והפינוקים ללא פשרות, תודה לרנגלריסטים שפתחו את הלב (ואת הרכבים), ותודה ענקית ללוחמים שלנו – אתם ההשראה האמיתית. נתראה בטיול הבא!
עדי
למסעות הבאים בארץ - הקלק כאן
למסעות הבאים בעולם - הקלק כאן
להדרכות הנהיגה הבאות - הקלק כאן
תגובות