מועדון טריוס במעיינות באיזור ירושלים

מנזר לטרון-השתקנים

מנזר השתקנים שוכן בלטרון ברכס איילון, כ-15 קמ מערבית לירושלים.

מבנה המנזר הוקם לראשונה בשנת 1890 בידי נזירים המשתייכים למסדר הטראפיסטי לה טראפ. המקום אשר נבחר להקמתו הוא במורד הגבעה עליה שכן מבצר צלבני בעת שלטון הצלבנים בארץ ישראל. הקמת המנזר במקום נולדה מהעובדה כי צליינים נוצרים שעברו במקום פרשו את שם המקום לטרון במשמעותו הלטינית (לטרו=גנב). מכאן האמונה כי במקום זה נולד הגנב הטוב, שנצלב ליד ישו וחזר בתשובה לפני מותו.

הנזירים המתגוררים במקום מתאפיינים במיעוט בדיבור, קיום מטבח צמחוני ועבודה בחקלאות בשטחי המנזר, הכוללת כרמי זיתים וגפנים. במנזר אף פועל יקב בו מייצרים הנזירים את יינות לטרון הנמכרים במנזר ובחנות קטנה בקרבתו. כמו כן פועלת במנזר אכסניה המשמשת בעיקר למתנדבים צעירים מצרפת ומגרמניה.

בחצר המנזר מוצג אוסף ארכאולוגי ובו פריטים מאזור לטרון. בין הפריטים באוסף גלוסקמאות, שברי עמודים מעוטרים וכתובת רומית על אבן של הלגיון החמישי הרומאי.

לאחר חלוקה ל-2 קבוצות, קבלת חולצות המועדון ועוד כל מיני מדבקות והפתעות - יצאנו לביקור במנזר לטרון המכונה גם מנזר השתקנים. את ההדרכה במנזר העביר לנו חבר קיבוץ נחשון , עלם צעיר :) בשם אברהם מוניו או בשמו הבערך מקורי אברמיניו.

מהמנזר יצאנו לעבר דרך בורמה, שמורת המסרק ומשם דרך ירידה מפותלת לעבר נסיעה לאורך ובתוך נחל כסלון עד הגיענו למעיין הראשון להפסקת קפה - עין לימון(לימור).
דרך בורמה - דרך הג'יפים

דרך בורמה הישראלית היא דרך עוקפת ששימשה כמעבר לכוחות צבא ישראלים ואספקה מאזור קיבוץ חולדה לירושלים. היא נסללה כדרך עפר במהלך מלחמת העצמאות מאחר והכביש מהשפלה לירושלים נחסם בלטרון ובשער הגיא. הדרך נקראה על שם דרך בורמה ההיסטורית המקורית, שהייתה ציר אספקה בין בורמה לסין במלחמת סין-יפן השנייה.

דרך בורמה התחילה ממזרח למושב בקוע, שעל כביש מסמיה - לטרון ( היום כביש 3) ועוברת סמוך לקיבוץ הראל). הדרך מתפתלת ,חוצה את כביש הרטוב (כביש 38 משער הגיא - לצומת שמשון) ועולה לבית מאיר ושמורת המסרק‏‏ משם ממשיכה לאזור שורש ושואבה שם היא מתחברת לכביש לירושלים. יש מקורות בהם נקראת הדרך בשם דרך 7 או כביש 7 וזאת על שם חטיבה 7 שהייתה אחראית על מרחב הלחימה של הדרך.

עין לימון בריכת אגירה מהתקופה הרומית, שבה נאגרו בעבר מי המעיין. בפינת הבריכה הקדומה מצויה בריכת אגירה קטנה עשויה בטון, וקצת מעליה ניקבה בסלע.
לאחר הפסקה מרעננת בעין לימון המשיכה הפמליה לעבר ביקור חטוף בעין טייסים, חציית נחל שורק,נסיעה לאורך נחל רפאים וביקור בעין אל-בלד - אותו מקוה עם מים צלולים(בזמן הביקור שחו שם נערים והמים היו מעט עכורים בשל כך).
נסיעה של 10 דקות ומגיעים לעין לבן לשיחת סיכום ולכוס הקפה האחרונה של המסלול.
תודה לכל המשתתפים של 2 הקבוצות,תודה למארגנים שעשו הרבה כדי שיהיה טיול מוצלח - מקווה שנהניתם.
אין לי ספק כי לחלקכם המסלול היה מעט אתגרי או טכני יותר ממה שציפיתם ולחלקכם זה היה בדיוק המינון הנכון- קצת היסטוריה(מנזר), שטח טכני, נוף מהמם,מים ומפגש חברתי (האווירה היא החלק העיקרי בטיולים).
ניפגש בטיול הבא הפעם ל.....

עין טייסים

השם עין טייסים נגזר מהר טייסים, שבראשו אנדרטה לחללי חיל האוויר. במפות מתקופת המנדט הבריטי נקרא המעיין עין אל ג'וּדֵידָה (המעיין החדש), אבל כינויו המקובל הוא עין אל-ג'וזה, על שם עץ האגוז הגבוה שלידו. המעיין ניזון מניקבה קרירה בעלת שני פתחים, זורם לתוך בריכה מסותתת בעומק של 1.5 מטר, ומשם למערכת תעלות השקיה.

מעיינות באיזור ירושלים

מעיין הוא מבוע של מים מתוך האדמה. לרוב מדובר במי גשמים שחלחלו מפני הקרקע עד לשכבת קרקע אטומה (שכבת האקוויפר) המונעת את המשך החלחול. מים אלה זורמים על פני השכבה האטומה עד למוצא כלשהו אל פני השטח.

מי המעיין הם מי תהום אשר נעים בתוך הסלע, מגיעים אל פתח טבעי בפני השטח ושם פורצים החוצה. הם נפוצים באזורים של אבני גיר סדוקים ובזלת.

המים הנובעים מהמעיינות הגדולים הם בדרך כלל באיכות טובה מאוד, וכשהם זורמים בין שכבות הסלע מומסים לתוכם מינרלים שונים. המים המינרליים שאנו שותים מקורם במעיינות.