מסע מוצלח נוסף של חציית הנגב משדה בוקר ועד יוטבתה. כ- 30 איש נטלו חלק במסע שתחילתו בשדה בוקר, דרך נחל חווה ומכתש רמון. ומשם לדרך הבשמים, נחל עשוש, איזור רמת ברק, ורדית ולסיום בדרך לאילת - שמורת הנחלים הגדולים
הדריך: עדי וייזל
תמונה קבוצתית כאשר ברקע נחל קצרה - דרך הבשמים
יום ג' ערב חג השבועות, נפגשו כ- 12 ג'יפאים - חלקם עם כל בני המשפחה, חלקם רק עם בני/ות הזוג והיו גם סוליסטים ( שמהר מאוד הבינו כי לבד הם לא יישארו במסע המגובש הזה). לאחר המתנה לאחרים, תדרוך קצר, הסבר על המסלול של היום הראשון במפה ( מפת 1:50,000 ), מי שרוצה מוריד אוויר ויאללה לדרך.
האמת לא היה לי ספק כי המעיין ( עין עקב ) יהיה ריק מאדם, המדובר ביום פחות או יותר רגיל, רוב האנשים עובדים ומתכוננים לחג. הגענו וחנינו בחניית המעיין ולאחר הליכה של 10 דקות הגענו למעיין שכול כולו בשבילנו.
הילדים נהנו עד מעל ראש וסחפו אחריהם את הוריהם. המים קרים והתאימו למזג האוויר החם שנכח באותו היום. לאחר כ45 דקות של שעשועי מים, קפיצות וצילומים המשכנו לעבר נחל חווה אך בחרנו במעקף כי ידעתי מראש כי הרכבים הגבוהים שעמוסים על גגות הרכבים בציוד ל 3 ימים, לא יצליחו לעבור במעבר המים מתחת לפסי הרכבת בנחל לאור מגבלות הגובה, והחלטתי לעקוף ולהגיע מראש לצידו השני של המעבר - שם גם אכלנו את ארוחת הצהריים ( סוף סוף צל באמצע הנגב!).
את היום השני למסע התחלנו אחרי שהצטרפו אלינו בני משפחת וינטר ( עמי וזאביק) שהגיעו עם כל בני המשפחה, בעזרת הסבר מדוייק של אמנון, לחניון הלילה בדיוק בשעה 08:30.
בלילה עלו מספר רכבים לתדלק במצפה רמון ( בעיקר בעלי רכבי הבנזין) . סיפור על חברות טובה: הרכב של אהרון (טרופר) עשה לו הרבה בעיות ביום הראשון למסע, כל עצירה או עזיבה של דוושת הגז, הרכב כבה. הבנו כי הבעיה אינה במצבר אלא באלטרנטור שכן אם מניעים את הרכב אין סיבה שיכבה. בחניון הלילה כבר ראינו כי יש בעיה בחוטים של האלטרנטור וזו הייתה כבר סוג של חותמת כי יש להזמין גרר.
לאחר מספר טלפונים חזר אליי אהרון מאושר ואמר לי - ' היום בלילה מגיע אליי חבר מהמרכז עם מצבר,אלטרנטור ועם רכב טרופר חלופי. נתחיל מהחלפת אלטרנטור, נעבור למצבר ואם זה לא יעזור, אני אקבל את הרכב שלו להמשך המסע - כולם כבר ישנו (נו רובם...) 01:00 בלילה, ניסים הגיע עם המוסכניק שלו החליפו את המצבר והמטען והרכב כמו ''דנדש''.
היו כאלו שטענו כי שמעו את החברה תוך כדי עבודה אבל אני הייתי כ''כ עייף שאפילו לא שמעתי שהם הגיעו - בשביל זה יש חברים - כל הכבוד לניסים - סוכנות UMI נתניה!!!
היום השני התחיל בנסיעה בציר המדהים ביופיו של נחל ארדון , הצבעים, שכבות גאולוגיות חשופות, דייקים ועוד הובילו אותנו תוך זמן קצר לנחל נקרות ולמפגש עם מדרגת הנקרות.המשך הנסיעה בנחל הייתה נהיגה טכנית וזהירה כדי לא לפצוע את הצמיגים וגם את זה עברנו ללא תקלות.
השיירה בדרך הבשמים בטיפוס לכיוון חרבת קצרה
יומיים החבר'ה ממתינים בסבלנות למעלה ההוא.. - מעלה עשוש.האמת , למרות ההילה סביבו, אני חושב שמעלה עשוש לא מעלה כה קשה אם יודעים איך לגשת אליו, איך לעקוף את המדרגות שתמיד עושים את הבעיות למרות שגם את המדרגות האלה אפשר לעבור בלי הרבה בעיות, הבעיה, שהרכבים עמוסים בציוד ששוקל לא מעט.
סיימנו לרדת את הירידה מחרבת קצרה, סיימנו לאכול את הבראנצ' לצילם של העצים בנחל קצרה, נפרדנו ממשה רועה שלא חש בטוב ודהרנו לעבר מעלה עשוש.
ראשון, כמו תמיד (ראשון אחריי כמובן) משה כץ במפלצת הלבנה - נעול נעילת דיפרנציאל קידמי ואחורי, עלה את המעלה בלי להרגיש. אחריו כבשו את המעלה בממוצע של 2.5 דקות לרכב (ממש בדקנו בשעון).
הלילה השני כמו היום השני, הקבוצה מגובשת. כולם מכירים את כולם ומתחילים לספר האחד על השני.הגענו לחניון הלילה במשאבות פארן קרועים מעייפות - חלקנו ישר רץ להתקלח והשאר טפטפו עצמם אט אט למקלחת בין הכנת המאהל להכנת האוכל.
רובם הלכו לישון מאוחר כי ישבו ודיברו ודיברו ודיברו.... בבוקר נפרדנו מאבי צור ואמרי נחומי שרץ לעזור לבני המשפחה בחתונת בתו ( מזל טוב). ההליכה בקניון עדה הייתה מהנה מאוד לצעירים וחתיכת פרוייקט לנו הקשישים.
אמנון ורוני יורדים את מעלה ורדית
ביקור באתר המטוסים בציר הפלמ'ח
תודה למשה כץ , למיקי ליניב ואתי, למשפחת מכלוף, לאמיר נחומי שעל עברו קראתי רק לאחר המסע, לרוני,ליובל (ולבנות הזוג והילדים המקסימים),לרוני ואמנון שהחיוך הוא חלק בלתי נפרד מהם (סטלה... :) ) לעמי וזאבי ובני המשפחות, לקובי אלפסי ( חבר ילדות של כמעט 30 שנה ), אהרון קנטי והאישה המקסימה ,
למשה רועה איחולי החלמה שתרגיש טוב ושנתראה בטיולים וגם לקריסטי.
ניפגש רק בשמחות.תודה רבה על שיתוף פעולה שהוביל להצלחת המסע וכמובן, תודה לארז עפג'ין שמלבד החברות בינינו והסיוע בנהיגה , דאג למוסיקה ולשירה ותרם רבות לגיבוש הקבוצה. ממני וייזל
4 תגובות
1
katz_m1
21 ביוני 2011 ב 09:34
משה כץ
עדי תודה על משלוח התמונות יפה וטיול נהדר
2
אורח/ת
21 ביוני 2011 ב 22:23
2001? אתם בדיליי של עשר שנים
3
Ogash Ofer
22 ביוני 2011 ב 05:48
2001? אתם בדיליי של עשר שנים
4
אורח/ת
17 ביולי 2011 ב 20:02
האמא של החוויות
עדי, ארז וכל שאר החמודים, תודה עבור חוויה נהדרת שהיתה לי. שוב הוכחה שארצנו, למרות כל הצרות, היא נהדרת. לא רק להיקבר בה אלא בעיקר לחיות ולתור בה. התמונות מזכירות ומרעננות - תודה רבה. ניפגש בטיול הבא, מיקי
תגובות