טוסקנה בישראל - שבת, 28/4/12

נפגשנו בכניסה למושב מסילת ציון. אחרי הכרות קצרה, תדרוך והסבר, יצא לדרכו טיול שבת רגוע. עצרנו בנאות דקלים, דיברנו על שיירת הל''ה והזכרנו את אלה שהגיעו עד למעיין, נאלצו לחזור ובכך ניצלו חייהם. משם עלינו לביקור במנזר בית גימאל היפה תמיד, ביקרנו בחצר הגדולה בה הוקמה בתחילת המאה שעברה, התחנה המטרולוגית הראשונה בארץ, ראינו את עץ הזית העתיק והתרשמנו מהציורים ומהוויטרז'ים בכנסיית סטפנוס הקדוש. פנינו לפנים השטח וטיפסנו לתצפית מרשימה של תל ירמות על כל סביבות העיר בית שמש (הותיקה והחדשה). בצמוד לאחד השבילים ראינו מחזה נדיר בטבע - כבשה וטלה שאך זה נולך, טרם עמד יציב על הרגליים וכשסימני ההמלטה עדיין ניכרים. ביקרנו בגת חצובה בסלע - עדות לתעשיית היין המפותחת באיזור, כבר בימים קדומים, וירדנו אל קיבוץ הל''ה הצופה אל עמק האלה. לאחר הפסקה קצרה וביקור באנדרטת הל''ה הנמצאת במקום, ביקרנו ביקב בוטיק וקיבלנו הסברים מלומדים על תעשיית היין המקומית, טעמנו יינות, סיירנו ביקב וניסינו לנהוג בזהירות עד להפסקת הצהרים.
צילם: יחיעם אבישר.

את הפסקת הצהרים עשינו בחרוב הגדול שליד חירבת בורג'ין, שמלבד היותו הגדול ביותר באזור, יש ממנו תצפית מצויינת, משטח נוח לרביצה ורוח קלילה.

אחרי שתיית יין וארוחת צהרים מפנקת, גילינו שאנו עומדים בפני המשימה הקשה ביותר של היום - להקים את החבר'ה חזרה למכוניות, אפילו שקלנו להתייאש ולסיים שם את הטיול, אבל הרצון של כולם לראות את הפסיפס של חירבת בית-לויה גבר על הכל. יצאנו לדרך הפטרולים (שעברה בצמוד לגבול עם ירדן עד מלחמת ששת הימים) והגענו את חירבת בית לויה - התחנה הסופית של היום. השם לויה שמשמעו קישוט בבניין ניתן בעקבות שמה הערבי - בית לאי. במקום שרידי כנסיה ביזנטית ובה פסיפסים מרשימים. סביב לכנסייה מערות רבות. במערות השתמרו כתובות עבריות קדומות (באחת מהן כתובה המילה ירושלים והיא נקראת מערת ירושלים) וציור של שתי ספינות מפרש. אנחנו הצלחנו להיכנס לאחת ממערות הקבורה. האתר נמצא בשטח אש של הצבא וניתן להגיע אליו רק בסופי שבוע ובחגים. מחירבת בית לויה יצאנו לכביש וסיימנו את הטיול קרוב למושב אמציה. היה טיול מוצלח, רגוע ומהנה. להתראות בטיולים הבאים.