ביטוח - להרגיש עם לנסוע בלי (ביטוח)

חברת ההשכרה דרשה את שווי הרכב וטענה כי ''תוספת הביטוח'' אינה באמת ביטוח אלא חלק מחוזה השכרת הרכב, אשר הופר מאחר ואסור היה לשוכר להותיר את המפתחות בתוך הרכב. טענת חברת ההשכרה נדחתה על ידי השופט אורן שוורץ, מבית משפט השלום בראשון לציון.     חברת ההשכרה ערערה לבית המשפט המחוזי מרכז בפתח תקווה. שם דן בסוגיה השופט אהרון מקובר.     החברות להשכרת רכב, גובות מאתנו ''תוספת ביטוח''. אנו משוכנעים כי בתשלום התוספת, נקבל ביטוח מסודר בחברת ביטוח. אולם כפי שנראה מיד, ה''ביטוח'' אינו באמת ביטוח. את התוספת חברת ההשכרה משלשלת לכיסה. רק הטענות, שחברות הביטוח מעלות כדי להתחמק מתשלום, הן אותן טענות.

ומעשה שהיה כך היה:
ינון דוד התפרנס מהדבקת מודעות על שלטי חוצות. לצורך ביצוע עבודתו שכר דוד רכב מסוג יונדאי גטס מחברת אוויס ישראל.
באחד הלילות, נסע דוד אל הישוב אלעזר, בגוש עציון. כשהגיע לפתח הישוב, עצר את היונדאי כדי להדביק מודעות בתחנת ההסעה המקומית. את היונדאי השאיר עם המפתחות במתג ההתנעה כשהמנוע פועל. בעודו עסוק בהדבקת המודעות, חמק אלמוני אל תוך היונדאי.
חייל שהמתין לטרמפ העיד כי ''דוד ניסה לקפוץ על האוטו ולעצור את הגנב, אולם הגנב המשיך בנסיעה ודוד נזרק מהאוטו''.  

דוד דיווח על הגניבה לאוויס.
לא נורא, ניחמו אותו נציגי אוויס, זה יעלה לך רק 47,824 ש''ח.
דוד נבהל. למה אני צריך לשלם, הרי רכשתי אצלכם ביטוח מפני גניבה.
ה''ביטוח'' שרכשת הוא לא ממש ביטוח, השיבו נציגי אוויס, הוא תוספת להסכם ההשכרה הפוטרת אותך מתשלום במקרה של גניבה.
מה זה משנה איך קוראים לזה, ביטוח או תוספת, התרעם דוד, שילמתי לכם כדי שאם הרכב ייגנב, לא תתבעו אותי.
זה נכון, הודו נציגי אוויס, אבל כמו שבפוליסות ביטוח יש אותיות קטנות, כך גם אצלנו. סעיף 8(א) בהסכם ההשכרה קובע כי ''השוכר מתחייב שלא להשאיר את מפתחות המכונית בתוך המכונית כשהוא אינו נוכח''. אתה השארת את המכונית עם המפתחות בפנים.
אבל אם הייתם רוכשים עבורי ביטוח אמיתי, לא היה סעיף כזה בביטוח, השיב דוד.
בהערת סוגריים אבהיר כי דוד אכן צדק משום שלחברות הביטוח, על פי תקנות הפיקוח, אסור להכניס דרישה כזו לפוליסה.  

אבל אילו היינו רוכשים עבורך ביטוח אמיתי, ענו לו נציגי אוויס, היה לך עסק עם חברת הביטוח והיא לא הייתה מכסה את הגניבה. היא הייתה טוענת כי היא פטורה מתשלום, משום שנהגת ברשלנות רבתי.
דוד סירב לשלם לאוויס את שווי הרכב השכור. אוויס הגישה נגדו תביעה לבית משפט השלום בראשון לציון.
מאחר ולא רכשתם עבור הלקוח שלכם ביטוח, הודיע השופט אורן שוורץ לנציגי אוויס, אני אבדוק מה היה קורה אילו הייתם רוכשים לו ביטוח וחברת הביטוח הייתה טוענת כי היא פטורה מתשלום בשל רשלנות רבתי של המבוטח.  

אני מסכים, המשיך השופט, כי דוד נהג ברשלנות רבתי לפי קנה המידה של הנהג הסביר. הוא עזב את הרכב חונה בצד הדרך בשטח פתוח, בשעת לילה, כשהוא אינו נעול. הוא הותיר את מנוע הרכב עובד לא לרגע ולא לצורך דחוף ובלתי צפוי אלא לצרכי עבודה. אבל בכך אין די. כדי שחברת הביטוח תהיה פטורה, עליה להוכיח כי למבוטח לא היה אכפת שהרכב ייגנב. זאת לא קרה כאן, פסק השופט. התרשמתי מכנותו של דוד. תגובתו הספונטאנית, כשזינק אל עבר הרכב שנגנב ונתלה עליו, תוך כדי סיכון חייו, מלמדת שדוד לא היה אדיש לאירוע הגניבה ואף לא צפה את התרחשותו. 
לאור דברים אלה, דחה השופט את תביעתה של אוויס כנגד דוד.

אולם אוויס לא ויתרה. היא ערערה לבית המשפט המחוזי מרכז בפתח תקווה. המחלוקת הונחה על שולחנו של השופט אהרון מקובר.
אינני מסכים עם השופט שוורץ, הודיע השופט מקובר לדוד. מי שעוזב את הרכב עם מנוע דולק ומפתחות בפנים, ללא קשר עין עם הרכב, חוטא ברשלנות רבתי.
אבל השופט שוורץ צדק. לא צפיתי את האפשרות שהרכב ייגנב, השיב דוד. הרכב עמד בכביש ראשי ולא היה אף אחד מסביב.
ולמה שתודה כי צפית את האפשרות שהרכב ייגנב, התריס השופט מקובר, הרי אם היית מודה בכך, היית לוקח על עצמך את האחריות והאשמה לגניבה.
עם זאת, גם השופט מקובר דחה את תביעתה של אוויס.

אמנם בין אוויס לבין דוד נחתם הסכם שכירות, הודה השופט, אולם התוספת להסכם ההשכרה מהווה ביטוח. אוויס משמשת כמעין מבטחת כלפי שוכר הרכב. לכן סעיף הפטור מתשלום, במקרה שהשוכר משאיר את המפתחות בפנים, היה צריך להיות, כמו בפוליסת ביטוח, מובלט ומודגש. מעבר לכך, ''האותיות הקטנות'' בהסכם ההשכרה, הן קטנות מידי וספק אם הן עונות על דרישות תקנות הגנת הצרכן (גודל האותיות בחוזה אחיד).
בסופו של דיון, הופטר דוד מכל תשלום על גניבת הרכב, בין לשיטתו של השופט שוורץ אשר קבע כי הוא לא חטא ברשלנות רבתי, ובין לשיטתו של השופט מקובר, אשר קבע כי סעיף הפטור במקרה של השארת המפתחות בתוך האוטו לא הובלט דיו.
   
לאתר של עו''ד חיים קליר - הקליקו כאן