המסע אל האור ביום הקצר ביותר של השנה - הר כרכום, 20-21/12/2019

כמדיי שנה, אנחנו המדריכים, נהנים ממסע אל אחת הנקודות הרחוקות ביותר בעומק השטח וכמידת המרחק כך גם המסתורין והעניין הרב סביב מסע מיוחד שכזה, תוסיפו לזה חבורה נהדרת של מטיילים חדורי מטרה וחדוות טיולים והנה לכם מתכון מעולה למסע מרתק בן יומיים.

סרטון הטיול

את נקודת המפגש קבענו לשעה 09:00 בבוקר של יום שישי בחורשה הצמודה לתחנת הדלק מנטה במצפה רמון, בואך גן הפסלים. עם איחור קל של בוקר נאספה החבורה לאחר תדלוק וקפה לתדריך קצר טרם היציאה. את התדריך ערכנו במקביל לארוחת הבוקר בנישנושים קלים, כל משפחה בצורה עצמאית ולפי הצורך. בשלב זה חלקנו את אשר מצפה לנו ביומיים הקרובים וכמובן השארנו מקום לתדריך הבטיחות ונוהל נסיעה.

את היומיים הקרובים חילקנו לשלושה חלקים עיקריים:

היום הראשון: עד להר - כל הדרך עד להר, המסלול בו ניסע, הנקודות בהן נעצור, הגעה לחניון הלילה והלינה.

היום השני: בהר עצמו - הדגש על הסיור מתחת ועל ההר כולל כמובן תצפית לסנה הבוער ומעבר בין הממצאים העיקריים שבהר.

היום השני: מההר החוצה מהשטח – לטובת הקצאת יותר זמן בהר תאמנו מראש יציאה עם ליווי מכביש 10 הסגור ביום ליום לנסיעה. התאום מראש עם החטמ"ר אפשר לנו להקצות יותר זמן להר וכמובן גם לחוות נסיעה לאורך צירו של כביש 10, על הגבול עם מצרים, דרך עוצרת נשימה בפני עצמה.

לאחר התדריך עשינו היכרות קצרה, אחרי הכל אנחנו הולכים לטייל יחדיו וגם לבלות יומיים משותפים. תמיד כיף להכיר את המטיילים, מהיכן בארץ, באיזה הרכב הגיעו לטיול, סוג הרכב וניסיון, כך כולם מכירים את כולם. מחלקים מכשירי קשר, מסדרים את סדר השיירה לפי סוג הרכב וקביעת מאסף והנה, אנחנו יוצאים למסע אל ההר.

המסע התחיל בנסיעת כביש של כ-45 דקות לנקודת הכניסה לשטח, אותה קבענו לנחל ציחור - אחד הנחלים המובילים אל ההר וחלק משמורת הנחלים הגדולים.

בכניסה לנחל ערכנו עצירת התרעננות קצרה טרם תחילת הנסיעה בשטח, מראש הגדרנו עצירות קצרות, שכן הדרך ארוכה וחלקה מציבה אתגרים לחלק מהרכבים בשיירה. רואים שכולם מסודרים בהתאם, עוד כמה מילים על המסלול שמחכה לנו (תמיד יותר מהנה לתדרך את החלק הזה בשטח עצמו) זהו, עכשיו באמת מתחילים.

תדריך בכניסה לנחל ציחור

הנסיעה בערוצו של נחל ציחור, אחד הנחלים הגדולים, מהווה חוויה נהדרת. הערוץ רחב וניתן לראות את השפעת הזרימות בצמחייה ירוקה ובאדמה מהודקת יחסית.

המרחבים בשמורת הנחלים הגדולים

הנסיעה בעיצומה והשיירה אט אט מעמיקה את החדירה לשטח במעבר בנחל ציחור, פארן ושגיא, במטרה להגיע בזמן לחניית הלילה למרגלות הר כרכום עם עצירה קלה, חשובה, מהנה ומרעננת בקניון הלבן.

השיירה מתקדמת הייטב ובקצב מעולה, איפה שצריך ומתבקש אנחנו עוצרים לכוון, אך דבר לא עוצר את השיירה ואנחנו מגיעים לחניה בקניון הלבן בערוצו של נחל שגיא. הקניון אמנם לא מלא עד סופו אך בהחלט נשארו מים ולחבורה יצא לחוות את הקניון הלבן עם מים. מנצלים את הזמן לעצירת צהריים קלה כדי להנות מהמקום.

הקניון הלבן

עודד ואני כבר מבחינים ומחשבים את מה שמחכה לנו. מסתבר שטיול מועדון של רכב שטח אחר בדיוק יוצא מהקניון הלבן והוא מונה 30 רכבים העושים את דרכם לעבר חניון הלילה. אנחנו מתחילים להיות מודאגים כי בדרך לחניון הלילה יש את מעלה דלעת, מעלה המהווה אתגר עבור רוב רכבי השיירה ובדרך כלל גורם לעיכוב שכן לוקח זמן לכל רכב להשלים את העליה. מחישוב זמן פשוט אנחנו מבינים שזו עלולה להיות בעיה, אבל לא משהו שירתיעה, לא אותנו ולא את חבריי השיירה המיוחדת שלנו.

כאילו לא די בזה וביציאה מהקניון הלבן אנחנו מתעכבים בחילוץ קל של אחד מרכבי השיירה ולמרות שהחילוץ קצר ופשוט (עלייה על אבן מתחת לגחון הרכב) זה מספיק לשיירה אחרת לעבור אותנו ולמעשה בשלב זה ישנן כבר שתיי שיירות לפניינו העושות את דרכן למעלה דלעת.

כאמור לאחר כמה דקות אנחנו ממשיכים את דרכנו לעבר חניון הלילה שבהר כרכום. 15 ק"מ לערך עומדים ביניינו לבין מעלה דלעת והחבורה מתקדמת הייטב.

בהגיענו למעלה אנחנו רואים כבר ממרחק הצטברות רכבים במעבר הקודם את מעלה דלעת, לאחר שאנחנו צולחים את המעבר הזה, המאתגר את השיירה עם הצלבות ופודרה, כאילו מתאבן לפני המנה העיקרית – מעלה דלעת.

בשלב הזה אני אומר לעודד, לא הגיוני שרק מעלה דלעת יקבל שם ואם זה מעלה קטן לפניי אז דלורית יכול להיות שם מעולה, בדיקה קצרה בעמוד ענן מראה שאכן אין שם למעלה ואנחנו לא מתעכבים עוד שנייה אחת וקובעים את שם המעבר למעבר דלורית. רגע מכונן ראשון בטיול.

לאחר המעבר אנחנו מתקדמים לעבר מעלה דלעת, לאחר שהמועדון הגדול צלח את המעלה הגיעה תורה של השיירה שעברה אותנו. הם מתעכבים רבות במשיכות ומאתגרים אותנו בזמן הצפוי לנו במעלה. לאחר שהשיירה שלהם עולה מגיע תורנו.

אנחנו מכינים ציוד משיכה, מניחים שפאלות בנקודות המאתגרות במעלה והנה אנחנו מתחילים. ראשון לעלות הוא ירון עם אאוטלנדר ובנהיגה נחושה ועלייה נכונה על השפאלות הרכב למעלה ללא עצירות וללא צורך במשיכה – שאפו!
אחריי ירון מתייצבים 3 ג'יפי סובארו פורסטר והופה גם הם בנהיגה רציפה ונחושה תוך כדי הקשבה להכוונה, נסיעה על השפאלות וניווט הרכב במעלה. כולם למעלה אחד אחרי השני, ללא כל עצירה או משיכה. מסיימים את המעלה דוד ורענן הראשון באיסוזו טרופר בעל גלגלים הרעבים לשטח והשני צ'ירוקי חסון – להם כבר הסרנו את השפאלות, בכל זאת, שיעשו כאילו הם מתאמצים, והנה גם הם בראש המעלה. מהתחלה עד הסוף, תוך 15 דקות כל השיירה למעלה ברגעיו האחרונים של אור היום והנה אנחנו לאחר המעלה עושים את דרכנו בדקות אחרונות של אור לעבר החנייה למרגלות הר כרכום.

כאמור הגענו לחניון בזמן אור המספיק לנו לבחור מקום נח ונכון לשיירה ולהתמקם טרם יחשיך באופן מלא. אנחנו מסדרים את החבורה במלבן כזה שיתחום ויגן על חברי השיירה במהלך הלילה מרכבים זזים או מטיילים אחרים. אוהלים נפתחים, מזון יוצא לשולחנות, מדורה ניצבת והנה אנחנו נכנסים לשלב הלילה בטיול.

לאחר שכולם בישלו ואכלו אנחנו נאספים סביב המדורה לחלוק קצת את שמחכה לנו מחר ולהקדים בהסברים על סיפור ההר והממצאים שבו. לא לפני שאנחנו מוזגים לכולם תירוש, מסכמים את היום אשר עבר ומרימים כוס תירוש לכבוד השבת, היותנו ביחד וכמובן את כיבוש מעלה דלעת בצורה מדהימה. שאפו לחבורה המדהימה.

את ההסברים על ההר ועל אשר מחכה לנו מחר פוצח עודד ומסביר על המקום, על התאוריה של פרופסור ענתי שהר כרכום הוא למעשה הר סיני המקראי. על מה ביסס את התאוריה שלו, מה תומך בזה ומה מאתגר את זה מצד שני. אני ממשיך עם הסברים על הממצאים אותם נראה, כמו פרומו לקראת מחר.

מסכמים עם החבר'ה את הלו"ז למחר ומתפזרים איש איש לסידוריו כולל משחק שחמט למרגלות ההר ולאור המדורה (שם המנצח שמור במערכת).

הבאנו מספיק קרשים מהבית והמדורה מספקת חום ואור לכולם. נשארים קצת מסביב למדורה, מי יותר ומי פחות ואנחנו מתארגנים לשינה. מחכה לנו לילה קר וכולם מתארגנים בהתאם בשכבות וכיסוי האוהל מטל הבוקר.

היום השני למסע

הבוקר מאיר. הלינה למרגלות ההר מאפשרת התארגנות נינוחה בבוקר. שעת היציאה לסיור הרגלי נקבעה ל-9 בבוקר. נשארו עצים והמדורה חוזרת לפעולה, כולם קמים בזמן, מתארגנים ואנחנו ערוכים ליציאה לסיור. כאמור, רוב היום מוקצה לטובת הסיור בהר ולאחר ההסברים של יום קודם לאור המדורה, עכשיו ברגליים יוצאים לתור בהר.

את הסיור התחלנו למרגלות ההר ליד מזבח 12 המצבות המסמל לדעת חלק מחוקרי ההר את 12 השבטים. אנחנו מקריאים מן התנ"ך את הפסוקים המתארים את בניית המזבח ואת מיקומו בתחתית ההר. בין אם מקבלים את התאוריה ובן אם לאו אין ספק שמשהו מעניין קרה כאן וההתרגשות בין החבורה עולה במיוחד לאור קריאת הפסוקים.

מזבח שני עשר המצבות

לאחר סיור ותצפית על ממצאים נוספים אנחנו עושים את דרכנו במעלה ההר.

הדרך אומנם תלולה אבל אינה ארוכה והחבורה כולה, מקטן עד גדול, מגיעים לראש ההר.

בדרך לראש ההר אנחנו נתקלים לא מעט בציורים והילדים שבחבורה מצוידים עם דף "מצאתי – ציירתי" מחפשים ומוצאים את הציורים השונים.

את ההסברים על תופעת הפטינה והחריטה ועל תיארוך הציורים אנחנו כבר נתנו ערב קודם אבל זו הזדמנות נהדרת להמחיש את ההסבר של יום אתמול.

אחת החריטות המשמעותיות היא חריטת "המנורה" אשר חלק מהחוקרים אכן קושרים אותה לתאור המנורה וחלק יותר למפה המתארת את ההר ואת מיקומו של הסנה הבוער.

לאחר התרשמות והסברים אנחנו מתקדמים לממצא נוסף - הוא מזבח המשויך יותר לדתות פגאניות. המזבח אשר לדעת חלק מהחוקרים משויך לעבודת אל השמש, גדול ומרשים ושמור בצורה יפה, אולי בגלל היותו מוסת מן הדרך ולא בתוואי הראשי לעלייה לראש ההר.

לאחר סיום ההסבר כאן אנחנו ממשיכים את ההתקדמות לראש ההר שם כבר ניתן לראות תצפית ראשונה של הסנה הבוער. אבל רגע, התופעה עוד לא בשיאה ויש עוד מה לראות על ההר. אנחנו כאמור בזמנים מעולים וממשיכים להינות מההר ומהממצאים העיקריים שבו.

העצירה ליד ציור הסלע אשר שוב, לדעת חלק מהחוקרים משויך ללוחות הברית ולחלק אחר מציין יותר אלה מצרית. כך או כך הציור ומקבץ הציורים שלידו מעניין ועולה שיח על ההבדל בין ממצאים ברורים וגדולים כמו מזבח 12 המצבות לבין ממצא זעיר שכזה לאור מה שהיה מצופה מלוחות הברית. השיח מעניין ומעלה דוגמאות של "בעד" ו "נגד" תפיסת ההר כהר סיני ועל הממצאים שבו. כך או כך יש הסכמה כי משהו מעניין מאוד וחשוב מאוד קרה כאן וככה כשכולם מסכימים אנחנו מתקדמים לעבר כיפה אחרת בהר שם מחכה לנו הבולבוס הגדול מלא החריטות.

לצד הבולבוס התמקמה נגנית דיג'רידו שניגנה להנאתה בראש ההר. החבורה נהנת מהמוסיקה ולאחר קטע נגינה קצר עודד מסביר על הציורים ועל הבולבוס. משם אנחנו חוזרים לנקודות התצפית לעבר הסנה הבוער. עכשיו התופעה חזקה יותר ואנחנו מתמקמים בנקודה מושלמת לצפייה למרות שהיא לא הנקודה הפופולרית היא הנקודה הנכונה ביותר לצפייה ותצפית. משקפות נשלפות, מצלמות גם כן וכולם מתרשמים מתופעת האור הבוקע מן המערה. בנקודה בה עמדנו ניתן היה לראות גם את השיח שבתוך המערה מה שביחד עם שילוב האור מתאים יותר לכינוי התופעה - "הסנה הבוער".

הסנה הבוער

לאחר צפייה בסנה הבוער אנחנו מתחילים את הירידה לחניה להספיק בזמן את ארוחת הצהריים, שכן הליווי אותו תאמנו מראש מתוזמן ל-15:00 ביציאה של המסלול האדום לכביש 10.

חוזרים למחנה, ארוחת צהריים עם קפה לקינוח, קיפול המחנה והנה אנחנו בדרך לכביש 10. המסלול האדום אמנם קצר, כ-8 ק"מ עד לכביש, אך ישנם פה ושם, מעברי נחל וקטעים סלעיים. החבורה המסוקסת לא נרתעת ולא עוצרת וכולם מתקדמים יפה ללא כל נזקים או עיכוביים משמעותיים לעבר נקודות החבירה בכביש 10.

כשהגענו לכביש 10 חיכה לנו הצבא ולאחר המתנה לעוד מספר מטיילים ליווה הצבא את השיירה עד ליציאה מכביש 10 דרך שתי נקודות בחטמ"ר שגיא והר חריף.

בנקודה זו אנחנו מתאספים לסיכום קצר של הטיול, קבלת משוב, איסוף מכשירי קשר והתמצאות קלה לגבי היציאה כך שכל אחד יתמצא באזור טרם יציאתו בדרכו חזרה הביתה.

למטיילים שלנו, חלקכם כבר איתנו מספר טיולים (תמיד כיף גדול) וחלקכם הכרנו הפעם.
היה לנו פשוט כיף גדול להכיר אתכם ולטייל אתכם במסע המרתק הזה. השיחות, התעניינות, העמידה בזמנים, הקפדה על הכללים וערכי הטבע, הנועם והנהיגה המצויינת שלכם אפשרה לכולנו מסע פורה מעניין ומהנה.
מאחלים לכם המשך טיולים נוספים בארץ המשגעת שלנו ומקווים לראותכם בקרוב שוב.