מועדון סוזוקי בטיול לאצבע הגליל 16/5/20

הקורונה הזו הגיעה ושתלה את כולנו בבית. בהתחלה סגרו לנו את חו"ל, אז אמרנו בסדר, נטחן את שבילי השטח.. אבל מהר מאוד הגיעה הבשורה שגם שמורות הטבע וכל היופי שנמצא מעבר לאספלט נסגרו וזהו, אסור לטייל לשום מקום או סתם לברוח לכמה שעות מהמולת החיים. השבועות עברו לאט, הגעגועים לשטח הלכו וגברו, מחירי הדלק ירדו ועדיין, אי אפשר היה לנסוע לשום מקום. 100 מטר מהבית וגם זה רק עם מסיכה ואלכוג'ל צמוד.

אבל גם זה נגמר, לפחות לעת עתה ולעת הזו כל כך חיכינו. מועדון סוזוקי היה להוט לצאת ולטייל ותוך שנייה וחצי של רישום, השיירה שלנו בתפוסה מלאה לקראת מסלול טיול מקסים באצבע הגליל.

​​​​​​​בשעה 09:00 נפגשנו במתחם תחנת הדלק בכניסה ליסוד המעלה. עשינו סבב הכרות, תדריך קצר מול מפה פתוחה ותדריך בטיחות כולל נספח בטיחות קורונה ויצאנו לדרך.
התיכנון המקורי היה להכנס לקטע הדרום מזרחי של נחל דישון, לעצור באחת מפינות החמד שבו לארוחת בוקר ולהמשיך לכיוון צפון מערב עד לנקודה בה הוא פוגש את כביש 886, אבל בעקבות גל החום הכבד שפקד את ארצנו הקטנטונת והודעות חוזרות ונישנות באמצעי התקשורת השונים, על סגירת מספר נחלים ברחבי ארץ והדישון בינהם, למטיילים, נסענו עוד כמה ק"מ צפונה על כביש 90 ובצומת כ"ח פנינו מערבה לחניון האלה לארוחת בוקר.

​​​​​​​חניון האלה מקסים ויש בו כמה מתחמים מוקפים גדר אבן נמוכה, בכל מתחם כמה שולחנות קק"ל ועצי אלה אטלנטית מרשימים ועתיקים, כשהאלה הגדולה מוערכת בכ-500 שנה ותחת ענפיה העבים והארוכים, הוצבו תומכות כדי למנוע התמוטטות ושבר. הצל העצום תחתיה מנצח את החום הכבד ובגדול, וארוחת הבוקר מתנהלת בנוחות ורוגע.

​​​​​​​המזגנים ברכבים עובדים בכל הכוח ואנחנו נכנסים לשטח דרך שביל צר ומתפתל מצפון לדרום ובתנועה מעגלית. השביל דורש תשומת לב מלאה מכל הנהגים שכן מצד ימין יש קיר ואבנים גדולות וחדות ומשמאל תהום עמוקה ונוף יפהפה לעבר עמק החולה הפרוש תחתינו ממזרח. רגע לפני סוף הטיפוס אנחנו מגיעים למעבר דרדרתי מדורג מעט ובעזרת הכוונה קרקעית כולם עוברים בקלות וכעבור כמה דקות נוספות, אנחנו מגיעים למצפה קרן נפתלי שהוא מצפה מהטובים שיש לעבר עמק החולה.

​​​​​​​אבטיח, קפה, שיעור קצר על כמה עקרונות בנהיגת שטח ואנחנו ממשיכים צפונה בין שבילי השמורה ובתוספת קטע נסיעה קצר על האספלט אנחנו עוצרים בנקודת ההתחלה למסלול ההליכה הקצר של שמורת נקיקי יפתח.

​​​​​​​השמורה היא שמורה נקודתית סביב תופעה גיאולוגית ייחודית ונדירה בחבל הים תיכוני, מערכת סדקים בסלע הקשה, החודרים למעבה האדמה עד לעומק של כ-5 מ' באתר "הקניון הקטן" ואילו מערבית לכביש, מחוץ לתחומי השמורה, עד לעומק כ- 20 מ'. המסלול כולל מערכת סולמות לאורך הסדקים, בעזרתן ניתן לרדת ולטפס כמה מטרים בכל מיני נקודות והבונוס ביום שכזה, הוא מפלט מדהים מהחום שכן הסלעים בעומק הסדקים קרירים וזו הפתעה נעימה כשסביבנו למעלה מ-40 מעלות בצל. היה לנו כל כך נחמד שם כך שאת ארוחת הצהריים אכלנו תחת העצים הרבים סביב החניון.

​​​​​​​בהמשך המסלול טיפסנו עוד צפונה לאורך שמורת מורדות רמות נפתלי. בקרבת מנרה חלפנו על פני קרונית כרייה המונחת על קטע קצר של פסי ברזל ויחד עם מספר חפירות המפוזרות במקום, הם מהווים עדות למכרה ברזל נסיוני שנחפר כאן בשנות ה-50, שבא לנסות ולבדוק האם כריית עפרות הברזל בצוק מנרה כדאית מבחינה כלכלית. אם שאלתם את עצמכם אז מסתבר שלא.

​​​​​​​היער מקסים ומלא ירוק, השבילים מספרים את סיפור הקורונה בדרכם ומידי פעם נעלמים תחת מעטה כבד של עלים ועשבים שאף צמיג לא הפריע להם בחודשיים האחרונים ויש תחושה של ראשוניות בשטח. מידי כמה מאות מטרים חלפנו על פני תצפית יפיפיה לעבר עמק החולה, רמת הגולן והחרמון שלמרות החום הכבד עדיין מתקשט בפסגתו בשלג לבן.

​​​​​​​בשעות אחה"צ, על אחד מעשרות השבילים המתפתלים בקרבת הגן הלאומי תל-חי, מסלול הטיול שלנו הסתיים. אמנם היה חם מאוד אבל השמש הביאה איתה המון צבעים ויופי, החום הכבד גרם לנו לטייל כמעט לבד לגמרי לאורך כל היום ובסיכום שעשינו רגע לפני הפיזור, הקבוצה כולה הסכימה, שהיציאה לטיול גרמה לנו להבין עד כמה התגעגענו לשטח.

​​​​​​​תודה רבה לכל חברי הקבוצה, היה לי לעונג.
מקווה לפגוש אתכם בקרוב מאוד, באחד הטיולים שלנו בסופ"ש הארוך של חג השבועות.

קובי.

לעוד מסעות והדרכות בארץ ובעולם:

למסעות הבאים בארץ - הקלק כאן
למסעות הבאים בעולם - הקלק כאן
להדרכות הנהיגה הבאות - הקלק כאן