סיכום טיול מועדון סוזוקי רמת הגולן - 13/6/2020

בקיץ חם, והחום במדבר מאיים שבעתיים, מה שהופך את רמת הגולן, עם מזג אויר מעט יותר ידידותי, נקודות צל ומים, לאפשרות שפויה יותר. מצד שני, צירי הרמה ידועים באכזריותם לגחונות כלי הרכב, מתליהם וצמיגיהם – סלעים ובולדרים רעים בכל שביל שהופכים כל טיול לאיטי ומאתגר יותר.
הציר הקלאסי שעולה מצומת מעלה גמלא לחרבת כנף, נחל כנף והגשרון הסורי על נחל סמך, מעולם לא הציב בעיות עבירות של ממש, אבל בשנתיים האחרונות מצבו הורע והוא הפך למאתגר עבור כלי רכב לא מוגבהים ולא ממוגנים. מצד שני, זה טיול של מועדון סוזוקי... רוב השיירה שלנו מורכבת מג'ימנים – גמד מרושע וגיבור שקצת אבנים מעולם לא הפחידו אותו. גם חלק מהמשתתפים/ות מוכרים לי מטיולים קודמים, חלקם נהגים/ות מצויינים/ות בעליל ולכן אני לא דואג. כמעט על סף ה"זחוח". יש גם שתי גרנד ויטארה בשיירה שלי, אחת ארוכה ומוגבהת עם צמיגי שטח – לא תהיה לה בעיה. השניה קצרה ולא מוגבהת והיא כנראה תתקשה בנקודה ספציפית אחת, לכן אני מסדר את השיירה כשהגרנד ויטארה הקצרה תיסע אחריי ואם יהיה צורך, הג'ימני הידני הלבן הגיבור של "מכשירי תנועה" שקיבלתי לכבוד הובלת הטיול, ייאלץ למשוך אותה.

החבר'ה של סוזוקי ידועים כדייקנים. קובעים איתם שעה, וכולם מגיעים בזמן. תדריך, חלוקת מכשירי קשר, ויוצאים לדרך. כביש 92 חולף חיש-קל, והנה צומת מעלה גמלא. ימינה לשטח ומיד מתחילים לטפס, וגם מהר מאוד עוברים ל-LOW, כי השביל מחורב והסלעים גדולים, אבל אף אחד לא מתקשה והקצב מצוין. עצירה ראשונה לביקור בחרבת כנף, בית כנסת עתיק שעם השנים הפך לאורוות סוסים וצופה אל הכנרת, עצירה שניה לארוחת בוקר בעין כנף, בצל האקליפטוסים.

עכשיו אנו פונים לאקשן של היום – מיד לאחר חציית ערוץ נחל כנף מתחיל הטיפוס לכיוון המטעים, עם קטע קצר, תלול ואכזר של בולדרים גדולים, הצלבות והרבה אקשן, נהיגה מדוייקת וכיוונים מבחוץ. הג'ימני הלבן, ידני אני מזכיר (עם גיר ידני הג'ימני הרבה יותר "חי" ובטח יותר כיף, אבל אין מקום לטעויות. צריך להיות מאוד מחושב ומדוד ולשמור על סל"ד מתאים ורצף תנועה), זוחל על הבולדרים קוביה-קוביה בעדינות נחושה ומשלים את המעבר בלגימה אחת בלי לעצור ומתייצב בראש העלייה כאילו הטיפוס הקשה הזה הוא רק יציאה מחניון - מוכן להושיט משיכה היכן שצריך.

הגרנד ויטארה הקצרה היא רכב עם הרבה פוטנציאל, אבל במעברים כאלה צריך לפחות הגבהה והיא מתיישבת שוב ושוב על זיז סלע שלופת אותה ומסרב לשחרר. אין ברירה, צריך כאן קטנה של כמה סנטימטרים, לא יותר. נקשרת רצועה, ואני נותן משיכה עדינה קטנה, שבדיוק מספיקה כדי להשלים את המעבר. כל היתר מטפסים בהצלחה, מי בנסיון ראשון ומי נאלץ לכמה תמרונים וניסיון שני או שלישי, מי בנסיעה חלקה ומי עם קצת גז ופרפורי גלגל - אבל מנצחים. רק ג'ימני אחד, משופר, מוגבה, עם כננת, על צמיגי שטח מלא אגרסיביים, לכאורה הרכב הכי מושקע והכי עביר בקבוצה, לא מצליח להתקדם. בדיקה מהירה מגלה שהוא אמנם ב-LOW, אבל הגלגלים הקדמיים לא מסתובבים. ללא הנעה קדמית, אין סיכוי כאן. הרצועה נרתמת שוב וחצי דקה אחר כך, כולם למעלה ואנו ממשיכים בדרכנו לגשרון הסורי.

אתגרי עבירות, גם אם עוברים בהצלחה ובקצב טוב, גוזלים זמן בלי להרגיש - כבר צהרים וכאן, בצל הגשרון ועם רגליים משכשכות במים הקרירים, אנו עורכים מנוחה ואוכלים צהרים.
חם בחוץ וחלק מהאנשים מותשים מהטלטלות, ועולה לי רעיון לשנות את מסלול הטיול, מקיפוץ על גבי בולדרים מאובקים לרחצה מרעננת - ולקפוץ לבריכה טבעית גדולה ומרהיבה – בריכת המשקפיים בנחל זויתן. אמנם מדובר בנסיעת כביש של כ-20 דקות עד לקצרין ועוד כ-10 דקות בשטח ואחר כך הליכה קצרה, אבל האנשים מאוד בעד, ולכן אנו מטפסים מהגשרון לכיוון אום-אל-קנאטיר ופארק הקשתות. ושוב הג'ימני נטול ההנעה הקדמית נזקק למשיכה כדי לטפס החוצה בשביל התלול. גם בכביש הוא מתקשה לנסוע בקצב סביר – יש כאן תקלה מכנית ואין טעם להמשיך ולאנוס אותו, ולכן הוא חותך הביתה. כבר ארבע אחר הצהרים ועוד כמה עייפים ופורשים, ובחבורה מצומצמת אנו מגיעים לשער הנעול שלידו צריך להחנות את כלי הרכב ולרדת ברגל לבריכה, רק כדי לגלות שבשבועיים שחלפו מאז ביקרתי בבריכה הזו, רט"ג הציבו שלט עליו נכתב במפורש שהכניסה והשהיה במקום אסורות החל מהשעה 14:30...

אין טעם להסתכן בקנסות ובעגמת נפש, ועל כן אנו מוותרים וכפיצוי, נוסעים עוד עשר דקות לברירת המחדל – בריכת עין-עלמין המפורסמת. כאן כמובן יש לא מעט אנשים, כולל החבורות הקבועות שמביאות עימם מיוזיק-בוקס ומחוללות רעש אימים.... מה שלא מפריע למים להיות צלולים וקרירים כמו תמיד ואנו קופצים לתוכם בחדווה רבה, להוריד את אבק היום ולהתרענן מעט.

כמו בכל טיולי המועדון, אני משתאה שוב ושוב מהקלות בה הג'ימנים מטפלים בשטח קשה-עבירות. הקטן הזה גדול, גדול מאוד! אבל עוד יותר מהג'ימנים, אלה האנשים שעושים כל טיול כזה לכיף גדול – אנשים רציניים, צנועים, נהגים טובים ואוהבי שטח וטבע אמיתיים. זה מה שעושה את הטיול למוצלח ועל כך תודה לכולם ונתראה בטיולים הבאים.

לעוד מסעות והדרכות בארץ ובעולם:

למסעות הבאים בארץ - הקלק כאן
למסעות הבאים בעולם - הקלק כאן
להדרכות הנהיגה הבאות - הקלק כאן