יומן מסע חוצה ישראל לנשים - יולי 2022

צילום ועריכה: אורית גררו

היום הראשון - מסע חוצה ישראל לנשים בלבד

נפגשנו בשעה 07:30 בחורשת טל, תשעה ג'יפים וג'יפון אחד כדי לחצות את המדינה. הפעם הקבוצה נחלקה לשתיים, חצי מהבנות הוותיקות שלנו שעשו כבר כמה וכמה חוצים, והחצי השני שזה החוצה הראשון שלהן למעט מיכל שהגיעה בפעם הקודמת בתור נוסעת והיום כנהגת.

דבר ראשון היה עלי ''למלא'' עד כמה שאוכל את חסרונו של בני. ידעתי שיש לי כמה נשים מנוסות והמשימה חולקה ביניהן. ציפור לקחה את ''מספר 2'' בשיירה כשהיא ברכב המשמש לחילוצים בפועל ולעזרה טכנית בתקלות. מירב לקחה את תפקיד ''המאסף'' נסעה אחרונה ושמה עין מאחור על כל המתרחש. הרכבים חולקו כך שמאחורי כל נהגת מנוסה תהיה נהגת עם פחות ניסיון וכמובן בהתאם לרכבים לפחות עד שאלמד את הקבוצה.

יצאנו לדרך. התחלנו בתנועה מזרחה לכיוון שניר ונכנסנו עם הפנים דרומה לציר הפטרולים הישן. יש לנו ייתרון בכך שאנחנו בבוקר יום ראשון ויש לנו אישור לעבור בשטחי אש עד השעה 11:00. ולכן המשכנו בתנועה דרום מזרחה לכיוון ג'בב אל מיס (כפר סורי בעבר, דרכו עברה במלחמת ששת הימים חטיבה 8, מזעורה אל קלע). המשכנו באותו הכיוון עד ל''קופי ענן'' הממוקם בראש הר הבנטל להפסקה קצרה להנאה מהנוף ומי שרצתה גם קפה קטן... ירדנו חזרה ונכנסנו לשמורת אל עסניה לתצפית אל סוריה שנפרסה לפנינו מהמוצב הישן בהר קורטם שנקרה גם תל א-חריעה.

המשכנו נסיעה והגענו אל המושב כנף, משם בירידה לכיוון מערב והכנרת הנשקפת לפנינו ובעליה דרך נחל סמך.

הזמן התחיל להאיץ בנו והמשכנו ישירות אל האטרקציה היומית שלנו באתר הקייאקים "רוי", שם עצרנו למנוחה קלה ובהדרכתה של אורית שלנו (אורית גררו כמובן) קיבלנו את הציוד ויצאנו קצת לחתור במים... כמובן שמהר מאוד התפתחו קרבות מים שהסתיימו די מהר, אז הוחלט לרדת קצת מהקייאקים על מנת ''להסטלבט'' על המים ולאכול אבטיח טעים וקר שאורית דאגה להביא לנו.

סיימנו את היום בנסיעה מנהלתית תדלוק קצר וממשיכים ללינה בגשר הקנטרה. הרווחנו רוח נעימה בלילה וארוחה מצוינת שבושלה ע''י הצוות הראשון של החוצה. בחוצה ישראל נשים כל ערב יש כמה אחראיות על האוכל וכך יוצא שערב אחד את דואגת לכולן ובשאר הערבים את פנויה.

אחרי הארוחה והיום העמוס פרשנו ללילה שליו ורגוע...

היום השני - מסע חוצה ישראל לנשים בלבד

היום הזה צפוי להיות ארוך ומאתגר, במיוחד משום שאנחנו צריכים לצאת מגשר הקנטרה, לעבור ולחצות את בקעת הירדן וצפון מדבר יהודה וכל זה עם רכבים עמוסים אתגרי עבירות (למי יותר ולמי פחות) ותחת עומס חום כבד.
תדריך נהגות מתחיל בשעה 07:30, אצל הנשים שלנו זמן זה זמן ובכלל הן מתנהגות כמו יחידה אחת תומכת ומגובשת. יצאנו לכיוון בקעת הירדן ונכנסנו אל שמורת אום זוקא.

התנועה שלנו היא ממזרח למערב, עולים לכיוון חוות נוף הגלעד וממשיכים לכיוון הישובים רועי ובקעות (שם אני גר), כשאנחנו מנצלים את הכרם המוצל שלי, שזה עתה סיים בציר, להפסקת בוקר תחת הגפן והבנות מחפשות ומוצאות להן קצת ענבים לבצור ולאכול ממה שנשאר על הגפנים.

ממשיכם מערבה ומתחילים לטפס ''בדרך מכורה הישנה'' המדרימים לכיוון הסרטבה במגמת ירידה לאנדרטת הבקעה. תדלוק אחרון לפני הכניסה לצפון מדבר יהודה, אבל רגע לפני מגיעה לנו איזו הפסקה קצה בעין צדק - בריכה מלאכותית, המנצלת את שיפולי ומורדות גב ההר בתחתית ואדי טארק אבו ג’ורג, לצורך הטיית מי הגשמים למילויה בימי החורף, אך בקיץ הבריכה מתמלאת באופן מלאכותי ע''י מים מהמושב מבואות יריחו. שימו לב כי בקיץ מרוקנים את הבריכה רגע לפני כניסת שבת וממלאים בראשון וכך היא נשמרת נקייה, ובכלל המקום מקסים ועוד שנה שנתיים העצים שנשתלו גם יצלו מצויין את האזור.

המשכנו לכיוון נבי-מוסא ולכיוון מצוקי דרגות דרך נחל תמרים המרהיב. את מעבר תקוע הבנות עברו בהכוונה קלילה והמשכנו דרומה עם עצירה אחת או שתיים, כשק''מ רבים אחרינו ועדיין לא מעט דרך לפנינו. קצת לפני שמונה ושלושים נעצרנו להפסקה אחרונה ותדרוך נהיגת לילה, אחד הדברים האהובים עלי זה לנסוע במדבר בלילה (כמובן שמחוץ לשמורות). ותוך שעה וחצי של נהיגה חשוכה נחתנו בשעה 22:00 בחניון הלילה שלנו, מחוץ לשמורת טבע, בפלטה יפה שחיכתה רק לנו. רוח נעימה לוותה את הלילה שלנו והבנות לפי התורנות הכינו לנו עוד סעודת מלכים או יותר נכון מלכות...

היום השלישי - מסע חוצה ישראל לנשים בלבד

כהרגלנו בשעה המדויקת - 07:30 תדריך נהיגת בוקר' כאשר בחדשות צפו עומס חום כבד. הבנות כבר עברו על הרכבים ובדקו נזילות ואת מצב השמן-מים וכולן מוכנות לתנועה לכיוון ערד. החום כבד מאוד ואין הנחות, הרכבים עובדים קשה ואנחנו דואגים להעיף מבט מדי פעם בשעון החום ולנסוע בהילוך מתאים על מנת שלא לאמץ את הרכבים העמוסים שלא לצורך. המסלול לכיוון הר חולד הוא מסלול טכני ''והדאסטיונריות'' שלנו, הצמד מיכל את חגית, נלחמות ויכולות לכל מעלה, פעם לבד ופעם בהכוונה, נראה ששיפור המיומנות והדבקות במטרה ללא התפשרות זה השילוב המנצח אצלן. רגע לפני העלייה מנחל הרדוף אני מקבל קריאה בקשר שהדאסטר אומנם עברה הכל אבל יש לנו פנצ'ר בגלגל קדמי שמאלי. השעה הייתה שעת צהרים (סביבות אחת) חם מאוד וכל פעולה פיסית היא לא פשוטה, אפילו פעולה כמו הרמת הרכב על ג'ק באמצע המעלה או תיקון ''תולעים''.
החלטתי לשפר עם הרכב בעדינות ברוורס לתחילת המעלה. מיכל באיטיות ובמיומנות חוזרת לאחור את 50 המטרים מתחילת העלייה ושם בקרקע ישרה ונוחה ננסה לקבוע איזה סוג פנצ'ר יש לנו והאם נכניס תולעת או שחייבים להחליף גלגל.

ציפור ואני מיד מתחילים במלאכה כאשר הבנות מספקות לנו צל והקרקע רותחת. אנחנו מאתרים שני חורים די קטנים, אחד במקום גבולי לפסילת הצמיג והאחר ממש לידו אבל במקום נוח יותר. לאחר שתיקון תולעים קצר נכשל החלטתי להחליף גלגל עם הספייר ואם חלילה יהיה עוד פנצ'ר נחזור לסדר על בסיס התולעים. (לשמחתי משם הכל עבר בשלום).

המשכנו הלאה כשהדאסטר עוברת את המעלות בצורה מעוררת כבוד הן לרכב אבל בעיקר לנהגת. בהמשך בשל הפנצ'ר וכשיש לנו צמיג ספייר תקול החלטתי לקצר את הדרך, אבל זה יצריך אישור מיוחד לעבור בציר שבוצעה עליו חסימה של שטח אש פעיל. לאחר שיחה עם החיילים וטלפונים מהחמ''ל קיבלנו אישור לקצר לכיוון ברכת צפירה ומשם עלינו כבר לערד, שם גם תוקן הצמיג ובא לציון גואל...

בערד הצטיידנו להמשך הדרך, ירדנו דרך כביש 31 לכיוון נחל מורג, כאשר במעלה מורג ישנה מדרגה לא פשוטה. החלטתי לתת לבנות להתמודד עם אתגר המדרגה. ציפור יצאה מהרכב להכווין את הדאסטר שאחריה ועד היום אני מאמין שמיכל וחגית זוכרות את התנועה של ציפור ''שלא הייתה בתדריך...'' ציפור בלי הרבה עניינים, חם לא חם, כבד לא כבד, בונה לדאסטר את המדרגה ומורידה אותה בזהירות ובבטחה למטה. לאחר מכן מכווינה את אורית שנשארת להכווין את הבאה בתור וכן הלאה, את הנשים הללו לא נראה שיש אתגר שיכול להן והן לא עוצרות.

המשכנו לתצפית המדהימה של עין בוקק ומשם לחניון הלילה שלנו באזור בקתות זרון. הגענו ממש לקראת שקיעה ונוהל ערב עם ארוחה מושקעת שוב נכנס לפעולה.

היום הרביעי - מסע חוצה ישראל לנשים בלבד

ירדנו את הערבה, אל המסלול היפיפה של נחל סדום ומשם דרך מישור עמיעז לכיוון נחל אשלים, נחל חמרית ונחל אדמון. הגענו לכיוון עין תמר, עצרנו לעוד רחצה אחרונה בעין פלוטית ומשם לנחל אמציהו ולמילוי מים בעין תמר. המשכנו דרומה בנסיעה שמשום מה קצת התעייפה על ''ציר המעיינות'' היבש, כמה שעות טובות עד שהגענו לצוקים לתדלוק והצטיידות אחרונה שלנו לחוצה זה. המשכנו להפסקת צהריים בעץ עשוש כשהערבה ''בוערת'' מסביבנו. המשכנו לכיוון נחל עשוש ובקיר ''התיאטרון'' ניסנו למצוא את החיות הנשקפות מהסלעים. המשכנו בדרכינו לכיוון נחל זעף ועצרנו כמובן בעץ השיטה הגדול והמצל הנמצא בנחל. ממשיכים לכיוון נחל פראן הקופצני ועד לחניון הלילה האחרון שלנו לחוצה זה - חניון הלילה בארות אשלים. בכל חניוני הלילה שלנו היינו ממש לבד ורק הלילה היה עוד רכב אחד בודד בצידו המרוחק יותר של החניון. נוהל הלילה נכנס לפעולה, רק שהיום כולן מרשות לעצמן למשוך אל תוך הלילה בשיחות על הכל מהכל, כי בכל זאת זה הלילה האחרון שלנו יחד.

היום החמישי - מסע חוצה ישראל לנשים בלבד

גם ביום האחרון למסע כולן מגיעות לתדריך בזמן ומבינות שעד סוף המסע אנחנו ממשיכים לנהוג באחריות ועד שזה לא נגמר זה לא נגמר...

מתחילים בתנועה לכיוון חולות כסוי, שם אנחנו עוצרים לצילומים וקצת שעשועים בדיונה הגדולה וממשיכים דרומה מעבר לבסיס שבטה, לכיוון באר מלחן ונחל מתק. המסלול של נחל מתק מרתק והתופעות הגאולוגיות בולטות לאורך המסלול ומגיעות לשיא באמצע הנחל, שם אפשר לראות את כל התופעה המיוחדת והעוצמתית הזאת שנקראת נחל מתק.

המשכנו במעבר מתק ותפסנו לתצפית המדהימה של הר ברך. הדרך אולי מטלטלת אבל שווה את החוויה. אם נוהגים נכון ומהר מספיק מתגברים על ההדורים בקלילות, ואכן הבנות פתחו מצערות...

המשכנו על כביש 12 בירידה, עם הנוף הלקוח ישר מגלויה לכיוון אילת ונכנסנו אל הקטע האחרון שלנו נחל שלמה היפיפה.

הגענו כולנו בסופו של דבר כקבוצה אחת ומגובשת ללא תקלות מיוחדות, כולן כולל כולן, אל קו הסיום ואין אושר גדול מזה.

אני רוצה להודות לחבורה המקסימה שיצאה איתי ויכלה לכל האתגרים בשמחה ועם ברק בעיניים. תודה לאורית שתמיד דואגת לכל המנהלות ולקבל את הבנות החדשות בשמחה ובזרועות פתוחות. תודה למירב שנכנסה בעל כורחה לתפקיד סוגרת השיירה ועשתה זאת בשמחה ובחן, תודה כמובן לציפור שתמיד עזרה בכל - מהכוונות ועד תיקוני פנצ'רים באמצע יום לוהט.

הייתה לי זכות גדולה להיות חלק ולהוביל קבוצה קטנה ואיכותית שכזאת שהאגו נשאר בבית וכולן ידעו להיעזר ולעזור כשצריך והכל בחיוך.

אז תודה לכן ולמדינה המדהימה שלנו, הכי חשוב שאמשיך לראות אתכן בדרכים משובשות.

לעוד מסעות והדרכות בארץ ובעולם:

למסעות הבאים בארץ - הקלק כאן
למסעות הבאים בעולם - הקלק כאן
להדרכות הנהיגה הבאות - הקלק כאן