המסלול שלוקח אותנו אל לב המדבר, ריק כמעט לגמרי מאדם, רק הוד מדבר, תצפיות מרהיבות ואתגרי נהיגה.
כמה טוב לעשות אותו בסוזוקי ג'ימני - עז ההרים שמאפשרת מעבר אתגרים משמעותיים בקלות ולהינות גם מהנוף ומהחברים
המסלול בדרום מדבר יהודה אהוב עלי לא בגלל "האטרקציות" שבו, להיפך. חלק זה של המדבר - מבקעת קנאים צפונה, שומם. מדבר נטו. הציר מאתגר מידי פעם אבל הנוף מפצה על כל קושי.
לאחר תדריך היציאה שהתקיים ליד כפר הנוקדים יצאה השיירה של קבוצה 1, הקבוצה שלי, לדרך. כשהטיול מורכב מסוזוקי ג'ימני אני יודע שיהיה טיול נהדר, רכב מצויין וחבר'ה לעניין.
מתחילים בנסיעה מדודה כדי להתרגל אל השטח, ובקעת קנאים נפתחת מולנו. לא צריך להמתין זמן רב ומשלבים ב-LOW, המעברים שגם כך מאתגרים מקבלים תוספת על ידי הגשמים שירדו באזור. מחד הדרך מהודקת ונטולת אבק אבל חריצים והתמוטטות שולי הציר מצריכות תשומת לב רבה.
את רוב המטיילים אני מכיר מטיולים קודמים ובחצי עין אני בוחן את אלו שעדיין לא יצא לי לראות נוהגים. אחד מהם - ניצן, נבחר להיות סוגר השיירה. קולו הרגוע והענייני בקשר מרגיע אותי ואני מבין שיש על מי לסמוך בתפקיד. קבענו לנו את המפגש של נחל צאלים ונחל שפן לארוחת בוקר קלה. על אף טיפות הגשם הקל אנחנו יושבים בנחת עם הקפה ומשוחחים בהנאה רבה. מכאן ואילך הציר עולה ויורד ומידי פעם יש לכוון בכדי להיות בטוחים שכלי הרכב ואנחנו עושים הכל בזהירות ההכרחית וברמת הבטיחות הנדרשת.
ככל שאנו מתקדמים אני מבין שנפלתי על חבורה מהטובות שיש, תענוג. כל המעברים שמסומנים במפה כ"עבירות קשה", כבר מאחורי הנהגים שלנו וכמובן שהכל קל יותר כשאתה בעז ההרים - הג'ימני, שיודע לעשות מה שמבקשים ממנו.
הנוף סביבנו מרגש ממש והזמן חולף מהר מאוד כשנהנים. אבל הבטן מודיע שזמן הצהריים הגיע ואנו מתיישבים להפסקת הצהריים מנקודת התצפית המרהיבה על נחל חבר מעל מערת האימה (בצד הצפוני), בה נמצאו שרידי אדם מימי מרד בר כוכבא ובצדו הדרומי של המצוק נמצאת מערת האגרות בה נמצאו אגרות מסודרות של אישה בשם בבתא בת שמעון, מקדישים כמה דקות להסבר ותצפית וניגשים לעניין עצמו. אני מתקשה להחליט מה לאכול מכל מה שהחבר'ה מוציאים ומציעים... ובסוף כמו שהבטן שלי מעידה בוחר מהכל. יש מאפים ביתיים וקבב מהאש ועוד מיני מאכלים נהדרים. אז לא רק לנהוג יודעים במועדון סוזוקי, גם לבשל, לאפות ולאכול.
בתום הארוחה מצפינים לכיוון מעלה עוזי בירידה. חשבתי שאמשיך כמו במעברים הקודמים - לרדת ולכוון, אבל ממש לא היה צורך... רמת נהיגה מעולה ואנחנו ממשיכים בדרכנו. מזג האוויר לגמרי לטובתנו וככל שאנו מצפינים אפשר לראות כי גשם משמעותי יורד מערבה מאתנו. אני מכריז כי אם נגיע לאום דרג' לפני הגשם שיחקנו אותה! וכנראה שהדבר נתן דחיפה לחבר'ה לחדד נהיגה ולהגביר קצב. מה שמביא אותנו בדיוק שעה לפני צפי ההגעה אל הכביש בתצפית אום דארג', אחת מ-6 (אם לא סופרים את תחנת המשטרה בבני נעים בפאתי חברון) תחנות המשטרה הירדניות שהיו פעילות לשמירה על מרחב מדבר יהודה עד 1967. נקודת הגובה החולשת בתצפית על דרום מדבר יהודה מאוכלסת כיום על ידי נערים שחיים בה במין קומונה ושמחים לביקור אצלם.
משם אל הכביש המוליך לנקודת הפרידה שלנו אחרי מחסום מיתר. כל מחמאה שאכתוב תהיה נכונה לחבורה של ג'ימנאים אלה שהפגינו נהיגה בוגרת לצד חברמניות וחוש הומור בריא, מה שהפך את הטיול למושלם עבורי.
תודה לחברת מכשירי תנועה - יבואנית סוזוקי לישראל.
מוקדש באהבה לחברות והחברים וילדות והילדים שעזו את הטיול.
גיא זילברמן.
למסעות הבאים בארץ - הקלק כאן
למסעות הבאים בעולם - הקלק כאן
להדרכות הנהיגה הבאות - הקלק כאן
תגובות