סיכום טיול מועדון סוזוקי מיער חרובית ליד קנדי - 17/6/23

בבוקר שבת נפגשנו עם חברי מועדון סוזוקי לטיול הקבוע מטעם היבואן. הפעם היו הרבה נרשמים והתארגנו לצאת בשתי קבוצות מלאות, אחת בהדרכתי וקבוצה נוספת בהדרכת חיים זרזר.

נקודת כינוס – יער חרובית

נפגשנו עם קבוצה נהדרת של ג'יפאיות.ים מנוסות.ים, רובם על ג'מיני ושני גרנד ויטארה, בכנסיה ליער חרובית, באזור פארק הלוחם המוקדש לנכי צה"ל ומשתרע על פני כ-300 דונם בו נסלל ציר תנועה מרכזי לרכב, ששיפועיו מותאמים גם לתנועה נוחה בכיסאות גלגלים.
קיבלנו את המגיעים ממש בכניסה. לאחר היכרות מהירה, מעבר כללי על המסלול והאזורים בהם נעבור בטיול ותדרוך קצר על הנהיגה בשטח ושמירה על השיירה, יצאנו לכיוון שביל יער חרובית.
היער ניטע במערבה של שפלת יהודה, ובלב היער נמצאת פרשת המים של שני נחלים גדולים. הערוצים המתנקזים צפונה יורדים לנחל תמנה, מיובלי נחל שורק; הערוצים המתנקזים דרומה יורדים לנחל האלה, מיובלי נחל לכיש. שם היער נגזר ממעברה בשם חרובית, שקמה בשנת 1955 ליד המקום שבו נמצא היער.

דרך יער חרובית

זמן קצר לאחר היציאה טיפסנו במעלה מצפור יהונתן לתצפית מרהיבה של מישור החוף והערים אשקלון ואשדוד. מכיוון שהיינו ממש בסמוך ליציאה, והטמפרטורות בחוץ החלו לטפס לכיוון חום כבד, רק התרשמנו מהנוף והמשכנו בנסיעה לכיוון גן לאומי תל צפית.

בדרך יער חרובית ומצפור יהונתן

תל צפית ובאר אנטיליה

את תל צפית רואים ברור כשמתקרבים אליו. זהו תל ארכיאולוגי, המהווה את נקודת התצפית הגבוהה ביותר במישור החוף הדרומי. שמו הערבי הוא תל א-צאפי שפירושו "הבוהק" וזאת בעקבות סלע הקרטון הלבן של התל. חלפנו על פני הכניסה לגן הלאומי תל צפית, כשאני ממליץ בימים יותר קרירים להיכנס ולעשות את מסלול ההליכה במעלה התל ולראות את שרידי המצודה הצלבנית משנת 1142 שנקראה בשם "בלנש גארד" (המשמר הלבן). קצת אחרי הכניסה לגן הלאומי עצרנו בצד הדרך למסלול הליכה קצרצר לבאר אנטיליה עתיקה. הבאר הייתה מצוידת במתקן שאיבה מיוחד וניתן להגיע ממש לבאר עצמה ולהתרשם מגודלה ומעומקה.

באר אנטיליה למרגלות תל צפית

ארוחת בוקר

לאחר סיבוב ההליכה הקצר המשכנו בנסיעה מסביב לתל ונכנסנו בשביל שמגיע ממש קרוב לתל, לאזור שבו יש חורשה יפה שבצילה עצרנו לארוחת בוקר וקפה. כבר בשעה הזו היה חם מאוד, טמפרטורת באזור ה-38 מעלות, אבל בצל של חורשת העצים היה נעים.

בסיום ארוחת הבוקר, המשכנו לאורך השבילים היפים לכיוון לוזית, מושב בשפלת יהודה השוכן ממערב לפארק בריטניה ולעמק האלה, בין הערים בית שמש וקרית גת. המושב הוקם בשנת 1955 על חורבות הכפר הערבי דיר דבאן שפרושו "מנזר הזבובים". אוכלס בעולים ממרוקו ואלג'יריה, תחילה נקרא המושב "דיר דובן ב'" על שם הכפר הערבי שישב על הגבעה שבה נחשפו מערות פעמון הידועות כמערות לוזית (סגורות כרגע) והמוכרות בכינוין מערות הפעמון, בשל צורתן המזכירה צורה של פעמון.

יציאה דרך לוזית

פארק בריטניה ומצפה משואה

עברנו דרך הכניסה של מושב לוזית לכיוון פארק בריטניה, שהקמתו החלה בשנות ה-50, בסיוע ומימון קהילת יהודי בריטניה. שטחו כיום עומד על 40,000 דונמים. משם המשכנו לטפס מעלה לכיוון מצפה משואה - מגדל תצפית אש בגובה של 8 מטר בנקודה גבוהה בלב פארק בריטניה.

פארק עדולם – צרפת

לאחר עצירה במצפה משואה ועליה למגדל לתצפית מרהיבה באזור, המשכנו לכיוון מזרח, ולכיוון היציאה מפארק בריטניה והכניסה לפארק עדולם – צרפת. הפארק, בשמו המלא פארק מערות עדולם, הוא פארק במזרח שפלת יהודה בחבל עדולם, המיוער ברובו, ומכיל שרידים ארכאולוגיים מתקופות שונות. הפארק נקרא על שם העיר המקראית עֲדֻלָּם, הנזכרת בתנ"ך, ומזוהה בתל עדולם שבתוכו.

בשבילי פארק עדולם

תל עדולם

פארק עדולם מזמן שבילי נהיגה נפלאים, שחלקם סלולים, והקבוצה מתקדמת בקצב נהדר. אנחנו חולפים על פני חורבת מדרס, חורבת עתרי וחורבת בורגין לכיוון שביל העלייה לתל עדולם. בתל שרידי עיר מקראית מרכזית, הנזכרת רבות בתנ"ך, בין היתר כמקום מגוריו של יהודה בן יעקב, וכמקום בו דוד הסתתר מפני שאול המלך. התל נמצא על גבעה, המתנשאת לרום של 441 מ' מעל פני הים, וכאמור, מזוהה עם עדולם המקראית ומראשה נשקפים הנופים המרהיבים של דרום השפלה, הר חברון ועמק האלה. אנחנו עוצרים ויורדים לנקודת התצפית המרהיבה לכיוון מזרח ועמק האלה הפרוש תחתינו.

החלטנו להמתין עם ארוחת הצהריים, שבתחילה חשבתי שנעשה אותה בתל עדולם, אבל לא היה שם מספיק צל והחלטנו להמשיך. את הירידה מהתל, לקחתי בשביל שהוא קצת יותר מאתגר. ביקשתי מכולן.ם לעבור להילוך כוח, לשלב הילוך ראשון ולרדת את הירידה באלגנטיות גם עם מוד בקרת הירידה של הג'ימיני, וכולן,ם חצו את הירידה ללא כל בעיה.

הירידה מתל עדולם

שמורת הטבע סנסן

לאחר היציאה מפארק עדולם חצינו לכיוון שמורת הטבע סנסן, שכבר נמצאת למעשה במבואות ירושלים. פני הקרקע השתנו לקרקע יותר טרשית וסלעית והחלנו בטיפוס מתמשך לעבר גבעת הקרב של שיירת הל"ה, הנמצאת בגובה 573 מ’ במורדות הדרום-מערביים של הרי ירושלים, בשלוחה של רכס סנסן.

בדרך לגבעת הקרב

שיירת הל"ה - גבעת הקרב

הגענו לגבעת הקרב קצת אחרי הקבוצה הראשונה שבהובלת חיים זרזר. העמדנו את הג'יפים קבוצה מול קבוצה ברחבת החניה. לפני העלייה לגבעת הקרב, בשביל המסומן, שוחחתי עם הקבוצה על המקום, מורשת הקרב והמיתוס של שיירת הל"ה שהיה למיתוס המרכזי של מלחמת העצמאות ועליו חונכו דורות של לוחמים על טוהר הנשק וערכי המוסר של צה"ל. לאחר הליכה של רבע שעה במעלה הגבעה, הגענו לאנדרטה לזכר הלוחמים, שניהלו קרב הרואי במשך יום שלם מהרגע שהתגלו ע"י כוחות האויב ועד אחרון הלוחמים. המקום מרגש והמעמד מרגש.

האנדרטה לזכר לוחמי הל"ה בגבעת הקרב

פארק בגין ועין קובי

לאחר המסלול הרגלי הקצר לגבעת הקרב, חזרנו לרכבים והמשכנו לכיוון צור הדסה. את הישוב חצינו בזריזות ונכנסנו לתוך פארק בגין. כל אזור פארק בגין מלא בשרידי בוסתנים, טרסות עתיקות והמון פינות חמד. יש כאן מספר רב של חניוני יום, כאשר החניון שאליו אנחנו מכוונים הוא “חניון עין קובי”. עין קובי או עין קבו הוא מעיין שכבה, מעיין נעול, הנמצא בגיא היורד לנחל רפאים הנקרא נחל קובי. המעיין היה מקור מים ובוסתן של הכפר הערבי אל-קבו (Al-Qabu القبو) שהיה במקום עד למלחמת העצמאות. המעיין מצוי בניקבה תת-קרקעית והוא מזרים את המים לבריכה. עומק המעיין מגיע עד למטר. כדי להגביר את זרימת המים חצבו נקבה לאורך השכבה נושאת המים. המים זורמים בנקבה באורך 12 מטרים אל חדר איגום תת-קרקעי בעל קמרון בסגנון רומי ובו בריכה המלאה מים כל ימות השנה.
בחורשה היפה של חניון עין קובי עצרנו לארוחת צהרים מאוחרת, ישבנו בבריזה של אחה"צ, אכלנו ועשינו קפה. היו גם אמיצות שהחליטו לרדת לתוך הנקבע וללכת לאורכה. לאחר המנוחה החלנו לנוע עמוק לתוך גן לאומי נחל רפאים, זהו נחל אכזב בהרי יהודה, המנקז את כל אזור דרום-מערב ירושלים וסביבותיה. אורך הנחל כ-20 ק"מ ויש בו שביל נפלא עם נוף מדהים מפותל וזורם. חצינו את גשר הרכבת הישנה לירושלים, גשר קובי, והמשכנו לטפס לכיוון יד קנדי.

לכיוון יד קנדי

יער עמינדב ויד קנדי

יד קנדי נמצאת ביער עמינדב, הנסיעה בשבילים אליה מזמנת נופים נפלאים. זוהי אנדרטה יוצאת דופן, המנציחה את זכרו של ג'ון קנדי, נשיא ארצות הברית, שנרצח בנובמבר 1963 בגיל 46. האנדרטה עשויה בדמות גזע עץ כרות, המסמל את חייו הגדועים של הנשיא. האולם הגדול מוקף 53 עמודי בטון בגובה של 7.2 מ'. 51 עמודים מסמלים כל אחד מדינה ממדינות ארצות הברית (כולל וושינגטון די.סי) ואילו שני העמודים בכניסה נושאים את סמלי קק""ל. לצערנו, האנדרטה סגורה כרגע לשיפוצים.

בנקודה הזו, התכנסנו לשיחת פרידה קצרה והתפזרנו איש איש לדרכו.

חברות.ים, היה תענוג גדול להכיר אתכן.ם בטיול מועדון סוזוקי, משפלת יהודה - יער חרובית ועד למבואות ירושלים - יד קנדי. קיבלנו נופים נפלאים, אתרים היסטוריים, מורשת קרב וגם מזג אוויר שהלך והשתפר. שאפו על נהיגה מקצועית וחלקה בקצב מעולה. תודה לחברת מכשירי תנועה - יבואנית סוזוקי לישראל. ותודה לכן.ם על יום טיול נפלא ומלא חוויות. היה לי העונג להוביל אתכן.ם. מקווה להיפגש איתכן.ים בקרוב שוב בשטח.
סעו בדרכים בטוחות! שלכם, עופר עתיר.

למסעות הבאים בארץ - הקליקו כאן
למסעות הבאים בעולם - הקליקו כאן
להדרכות הנהיגה הבאות - הקליקו כאן