בבוקר שבת לוהט הגיעו שתי קבוצות של סוזוקים צבעוניים להתמודד עם מסלול טיול שפעם היה משפחתי וחביב, אבל מסתבר שהוא הולך ומתכנס להגדרת "קצר אבל עבה", כזה שמתחילתו ועד סופו נוסעים במצב LOW..... באו, התמודדו ויכלו לו. היה חם, היה מאתגר, היה כיף.
הדריכו: אמיר נחומי ודרור ברלי
המסלול הקלאסי של נחלי דרום רמת הגולן נחשב בעיני תמיד כ"משפחתי" – ציר ברמת קושי בינונית, כזה שדורש כלי רכב בעלי הילוך כוח ומרווח גחון סביר, כמו גם רמת מיומנות-נהיגה מסויימת, אבל לא יותר מזה. הטיפוס מהכנרת לבני יהודה הישנה ומצפה אופיר תמיד התאפיין בכמה חריצים ומעברי אבנים, אבל עד לפני לא הרבה שנים, יכלו לעבור בו (בירידה) אפילו ג'יפונים "רכים" עם גחון גבוה יחסית כמו סובארו ודאצ'יה. כל נהג ממוצע ברכב עם הילוך כוח יכול היה לטפס במעלה סמך, לזחול בנחת בעליה מהגשרון הסורי ולרדת בשלום במעלה כנף. ואולי זה היה כך מפני שתמיד הגעתי למקומות הללו ברכבי שטח טובים ובעלי יכולות גבוהות, שלעתים מחפים על נהגים פחות מיומנים. כאלה שבידיים מנוסות ומיומנות, הופכים את המסלול למשהו שנדמה ככמעט קל. רק נדמה.
אז תשכחו מזה. אם אתם מתכוונים לצאת למסלול הזה, גם ברכב גיבור יותר מג'ימני, דעו לכם שהוא שינה את פניו ומצפה לכם הרפתקה. החורפים ברוכי המשקעים ברמת הגולן בשנים האחרונות, אלפי כלי רכב שנסעו על הציר ושנים של חוסר תחזוקה, הפכו את מסלול הטיול הזה (הפכו תרתי משמע) למאתגר - וצריך לתת את הדעת על כמה וכמה מכשולים לאורך הציר, שבהחלט יצריכו מהנהגים/ות ומכלי הרכב לעבוד קשה ואין בהם מקום לטעויות. מצד שני – חובב נהיגת השטח המפוקס והעירני שיודע מה הוא עושה, ימצא את המסלול הזה כאחד המהנים ביותר, אם לא המהנה מכולם! כי הציר הזה, מבלי להיות באמת קשה או מסוכן, עדיין "מפנק" במגוון סוגי מכשולים ממיטב הרפרטואר של תחביב נהיגת השטח – שיפועים תלולים בעליות ובירידות, חריצים לאורך, לרוחב, באלכסון, הצלבות לרוב בעומקים משתנים, אבנים ובולדרים בכל הגדלים, בורות, מעברי מים עמוקים, סבך צמחיה, בוץ חלקלק (גם בקיץ) וטובעני (בחורף), אבק, טלטולים, מעברים טריקיים שדורשים הכוונות מבחוץ... אין רגע דל כאן. למעט קטע קישור באורך של 4 ק"מ בין מצפה אופיר לתחילת הירידה אל מפגש הנחלים, בטיול הזה אתם נמצאים במצב LOW בתיבת ההעברה מנקודת ההתחלה ועד לנקודת הסיום – עניין שאין לו אח ורע בטיולים.
ג'ימני הוא רכב שטח רב-יכולות, סוג של עז הרים בעלת כושר עבירות מעולה, "טרקטורון עם מזגן" כמו שרבים קוראים לו. יש משהו בהגדרה הזו, כי ממש כמו בטרקטורון, פוטנציאל העבירות המרשים של הג'ימני תלוי במידה רבה במי שיושב מאחורי גלגל ההגה שלו. הכלי השובב הזה יודע ואוהב ללטף לכם את האגו, אבל אם תעשו טעויות ושטויות, באותה מידה הוא מסוגל לנשוך.
לכן נדרשה בטיול הזה מידה רבה של עירנות וזהירות. בתדריך שלפני היציאה לדרך ציינו שוב ושוב את הנקודות הבעייתיות שלאורך המסלול, בהן המדריך עובר ראשון, מחנה את הג'ימני "שלי" (של מכשירי תנועה) בהמשך השביל ובא ברגל לכוון ולהשגיח - בחלק מהמקרים עד שהגעתי ברגל למכשול מצאתי שכלי אחד או שניים (או שלושה) נכנסו למכשול בקו שלי וכבר התגברו עליו (ועברו אותו בשלום מן הסתם....) אבל בסה"כ, בטיול הזה היה קל מאוד לראות שמי שנוהג נכון בג'ימני (וגם בגרנד ויטארה!) מעטים המכשולים שיעצרו אותו - וכולם נהגו נכון ובטוח והקבוצה חתרה קדימה בנחישות, בזמנים מצויינים שאפשרו לנו הפסקות ארוכות ונינוחות בבני יהודה, במצפה אופיר ובגשרון הסורי, בלי להילחץ. גם אחרי האתגר המשמעותי האחרון – ירידת מעלה כנף, שחייבה עבודת צוות בכיוונים ובעבודות מע"צ, עדיין סיימנו את הטיול ללא תקלות או עיכובים במעלה כנף בשעה 16:30, שעה מספיק מוקדמת על מנת שכולם יוכלו לחזור הביתה בשעה סבירה.
בין לבין, היה לנו טיול שטח כהלכתו – ביקרנו וסקרנו את בני יהודה הישנה (ביר-א-שוגום), עצרנו לארוחת בוקר מאוחרת וקפה במצפה-אופיר ולצהרים + טבילה מרעננת במים צלולים וקרים מתחת לגשרון תוואי ההטייה הסורי על נחל סמך. החום המטורף שבחוץ כמעט ולא השפיע עלינו (לסוזוקים יש מזגן מצויין), הציר אמנם שירג שרירים מולנו אבל הקבוצה המצויינת הזו יכלה לו באופן מעורר התפעלות והפגינה נהיגה מעולה ומצב רוח מרומם. וכמובן, איך לא – הג'ימני מוכיח שוב שהוא רכב השטח החדש מהחנות המהנה ביותר לנהיגה בשטח! מכונה למריחת חיוכים. טרקטורון עם מזגן כבר אמרתי?...
לקחים מטיול קודם, בו היינו שתי קבוצות של מועדון סוזוקי במעלות הר בוקר שבנגב, שם חשבנו כי יהיה מועיל יותר להתנהל בקבוצה אחת של 22 כלי רכב, אבל עם מדריך בראש הטור ומדריך במרכז הטור (במקרה היינו אותם המדריכים), היו הערות רבות כי משך ההמתנה ליד המכשולים ארוך מדי. לפיכך הפעם בחרנו להתפצל לשתי קבוצות על אותו המסלול אך בהפרש מחצית השעה לתנועה.
התדריך כלל את מתווה הטיול, המסלול וארבעה סוגי אתגרים בו אנו צפויים להיתקל.
א. מעלה לבני יהודה הישנה, עם הצלבות וחריצי אורך עמוקים
ב. חציית מקווה מים בוצי עם פוטנציאל שקיעה
ג. מעלה נחל סמך, עם הצלבות ובולדרים גדולים
ד. מסלול ארוך, רצוף סלעים גדולים על השביל (בולדרים)
לכל מכשול ניתנו הטיפים לנהיגה. היות ובקבוצה היו שלושה רכבים ממודל ישן, שאינם מצויידים להתגבר על אובדן אחיזת גלגל או שניים, ניתן הסבר מפורט לטכניקת הנהיגה והצורך "לבנות" נקודות אחיזה לגלגלים המונפים באוויר. לרכבים חדשים עם אחיזה טובה ניתן הסבר הרגיל של הדרכת שטח טרשי "גז קבוע".
לגבי מעבר על גבי סלעים - מכך שהרבה רכבים בקבוצה היו ללא מיגון גחון, הובטחה הכוונה צמודה שתקל על בחירת הנתיב בטכניקה של "על המקומות הגבוהים", ו"לא מעבירים סלע בין הגלגלים"! בתום התדריך הסתדרנו בשיירה, בדקנו קשר רדיו ויצאנו לדרך.
כמתודרך, מעלה עם מכשולים בדמות חריצי אורך עמוקים, דרדרת ומדרגה לתפארת, שגבה מאיתנו הרבה עיכובים, הרבה זיעה ועבודות מע"ץ וגם תנוחה לא טבעית של רכב שניסה לצאת מחריץ בכוחות עצמו.
ליד השרידים של היישוב בני יהודה יש מעיין שזורם כל השנה. בקיץ הוא רק מעיד על קיומו ואינו מספק מי שתיה נאותים, או בריכת שכשוך. יחד עם זאת הוא משקה עצים רבים כל השנה ונותן למטייל צל נפלא להפסקת בוקר.
הדרך לעבר האפיק המשותף של נחל אלעל הנודע נחל סמך קלה, ללא בעיות עבירות, למעט חציית מקווה מים רב שנתי על השביל שהתברר כיבש לחלוטין וההתראה לחציית בוץ התבטלה.
חיש קל ירדנו לעבר אפיק נחל אלעל וראינו לפנינו את הקבוצה הראשונה מתחילה את הטיפוס במעלה נחל סמך.
מעלה סמך מתאפיין בעיקר בנקודות עם סלעים גבוהים וצורך למצוא נתיב שלא יסכן את גחון הרכב או מדרגות הצד. למרות שדה הראיה הנוח של הג'ימני, הכוונה של מדריך מבטיחה מעבר ללא חריקות צורמניות של מכלולי גחון לא ממוגנים.
קטע דרך יחסית נוח לנסיעה, מידי פעם סלעים בולטים. הטבילה במימיו הקרירים של נחל סמך שזורמים להם בנחת מתחת לגשר היא מקום ראוי להפסקה, שכשוך וסעודה.
הנסיעה בקטע זה התנהלה על מי מנוחות, עד שנפגשנו עם רכבי המאסף של קבוצה א' במורד כנף. המקום התברר כמצריך בהחלט הכוונה, במיוחד לרכבים שאינם מוגבהים ואינם ממוגנים.
למזלנו הרע לאחר כל תלאות היום, הופיע מולנו במעלה רכב בודד מסוג טרופר שניסה להדגים את כוחו בעליה הקשה ונתקע על גחונו. שני גלגליו הקדמיים באוויר ושני גלגליו האחוריים תקועים עמוק בבורות בקרקע שלפניהם ומאחוריהם סלעים. לא לבלוע ולא להקיא. החבורה שם התחילה להפגין נחישות ורצון להוכיח שהם יכולים למכשול, אך הטרופר לא צלח. לבסוף התנדבנו לתת לא מעט סיוע עם כננת כך שיצא מה"בור שאליו נתקע ועדיין גחונו על הסלע. שעה חלפה והרכב חוסם את המעבר עבורנו. ניסינו כצעד אחרון לפני שנסוב על עקבותינו ונחפש מוצא אחר אל הכביש, ל"דחוף אותו" אחורה ברוורס במורד בעזרת 10 ידיים של אנשינו. למרבה המזל, לאחר שהכננת הוציאה אותו מהמילכוד, הידיים דחפו אות במורד והוא ירד מהסלע. אז התחילה שרשרת של חריקה גלגלים ומשיכה, הפעם של הכננת שלו אחוזה ברוביקון, והוא נחלץ ועלה למעלה. אנחנו נותרנו עם ירידה על מדרון עמוס סלעים בשעה 17:00 עם הרבה חששות של החברים לשלום ושלמות ריכבם. לאחר בחינת כל האופציות שעמדו לרשותנו, הוחלט לרדת בזהירות "תרגיל" שארך כשלושת רבעי השעה, ומשם לאחר נסיעה של עוד מחצית השעה בדרך מסולעת הגענו בשעה טובה - בשעה 18:20, לנקודת הסיום.
וכך, רווי תלאות ואתגרים טכניים, במסלול שבהחלט דורש את מיומנות ויכולת הנהגים, הסתיים בטוב טיול שבו הוכיחו החברים דבקות במשימה, יכולת נהיגה ושליטה ברכב, משמעת קבוצתית וגם העברת ביקורת בונה וחיובית לסיום.
אין לי כמדריך אלא להסיר בפניכם את הכובע האוסטרלי של כל הכבוד לכם.
אז תודה לכולם. ואנחנו ניפגש שוב!....
למסעות הבאים בארץ - הקלק כאן
למסעות הבאים בעולם - הקלק כאן
להדרכות הנהיגה הבאות - הקלק כאן
תגובות