נקודת המפגש שנקבעה היא תחנת הדלק בכניסה לישוב כ
אוכב אבו אל-היג'א. יש לי שיירה ארוכה של 12 ג'יפים וכולם מגיעים בזמן. רגע לפני תנועה, אספתי את הקבוצה לתדריך. יום שישי היום והטיול אמור להסתיים מוקדם יותר מהרגיל כך שאין זמן רב מידי להתמהמה. פתחנו
מפה ודברתי קצת על המסלול שמחכה לנו, דגשים לבטיחות בנהיגה בכביש ובשטח, דיבור במכשירי הקשר, התנהלות בשיירה תוך כדי חלוקת מספרי ברזל ובחירת המאסף.
יצאנו לדרך לנסיעה קצרה על הכביש בדרכנו ל
תל יודפת כדי שנספיק להגיע למקום לפני כל שאר המבקרים. מדובר במקום עם סיפור היסטורי חזק מאד לעם היהודי שעליו אספר עוד רגע, וכדאי לזכור שבתקופת הסתיו, הגבעה כולה עמוסה בחצבים פורחים ומהווה מקום עליה לרגל לכל אוהבי הטבע.
פרט לחצבים, מפוזרים על התל שרידי העיר יודפת מתקופת המשנה. בעת המרד הגדול ברומאים, בשנת 67 לספירה, התקיים ביודפת, שהייתה בירת
הגליל של התקופה, קרב גבורה טרגי בין לוחמי ישראל ובין
האימפריה הרומאית העצומה והאכזרית.
יוסף בן מתיתיהו פיקד על הקרב הזה ובסופו בגד באחיו וערק לידי הרומאים. תיאור מוחשי ומזעזע של הקרב ניתן למצוא לאורך המסלול המעגלי שבמקום, כולם לקוחים מכתביו של יוסף (יוספוס פלוויוס) בספרו "מלחמת היהודים עם הרומאים".
במקום הרבה בורות מים גדולים (שהתמלאו רק ממי גשמים), מערות וחרסים רבים. באחת המערות יש מין בית בד עתיק ובצידה הדרום מערבי של השלוחה, עליה נבנה הישוב כולו, ניתן למצוא שני בתי מגורים צמודים שנהרסו באותם קרבות כולל אבני הבליסטראות שנורו עליהם. באופן כללי, הממצאים הרבים והשילוט הידידותי, מאפשרים למבקר סוג של חזרה בזמן והבנת המציאות השלווה ששררה ביודפת בתקופה שלפני המרד ולעומתה, המציאות האכזרית והנוראה שבאה במהלך המרד והמצור שנמשך 47 יום.
יצאנו מתל יודפת ועלינו על הכביש החוצה את
שמורת הר השאבי לכיוון צומת יודפת, בהמשך לצומת
משגב ומשם לשבילי
דרך נוף שגב. הדרך עוברת מעל
נחל שגב בין הישובים
רקפת, שכניה, מנוף ועצמון-שגב. אי אפשר שלא לציין את העובדה שפגשנו במהלך הדרך הזו, אינספור שערים נעולים ושינויים בדרך, הן בשל חקלאים והן בשל המצב הביטחוני. מאחר והכל יפה כאן מסביב מצב הרוח נפלא והדרך נחצבת תוך כדי תנועה, באחד מפיתולי השביל טיפסנו אל בין העצים, פרסנו מחצלות, כסאות, צידניות ופקלי קפה לארוחת בוקר מוצלת ונעימה.
חזרה לרכבים והמשך נסיעה. במפגש דרך נוף שגב עם הכביש, היינו צריכים לפנות שמאלה אבל יש קו הפרדה רצוף. פנינו ימינה לנסיעה של כק"מ וחצי עד לכניסה לישוב
יעד, ביצענו פרסה מסודרת וחזרנו מערבה כדי לפגוש את נקודת הירידה הבאה שלנו מהכביש לשטח ועלינו על שביל הסובב את הישוב יעד וממשיך דרך
יער שגב עד לכניסה לשמורת
נחל חילזון ודרך החתחתים העוברת לאורכו.
נחל חילזון נמשך לאורך 34 ק"מ ומנקז את
בקעת סכנין,
בקעת עין הכרם ואת הרכסים
שגור ו
יטבת. הוא אינו נחל איתן שכן אין מעיינות גדולים השופעים באגן הניקוז שלו, אולם הוא זורם בעוצמה בימים גשומים ואז הכניסה אליו אינה מומלצת. בחלקו המרכזי של הנחל יש כרמי זיתים עתיקים בני עשרות ואף מאות שנים. לאורכו מפוזרים
עצי אלון ו
חרוב גדולים ומפותחים המספקים פינות מוצלות גדולות בכל השנה. סביב הנחל חיים בעלי חיים אופיינים לאזור כמו תנים, שועלים, שפני סלע, סלמנדות, צפרדעי נחלים ועטלפים. הנחל סבל במשך שנים מגלישות של שפכים ופסולת, אשר פגעה פגיעה קשה במערכת האקולוגית ובערכי הנוף המיוחדים שלו ולכן הוקמה מערכת ביוב תת-קרקעית, שתפקידה למנוע את המשך זיהום הנחל וסביבתו. בנחל חילזון קיימות מספר תופעות גיאולוגיות מרתקות בינהן מערכת מערות קארסטיות בסלעי הגיר. מערכת המערות היוו בעבר בית לאדם הקדמון ובין היתר, נמצא במערה קבר של שמאנית (מנהיגה רוחנית) שנקברה עם כלי הפולחן שלה וסדרה של בעלי חיים סביבה.
הנסיעה בנחל חילזון חייבת להיות איטית וזהירה. השביל עליו אנחנו נוסעים הוא סוג של שטיח מלא באבנים חדות, שעלולות לפגוע בדופן הרגישה של הצמיגים. יש לוודא שיש לחץ אויר תקין ובכל מקרה של חשש מאבן חדה, יש לטפס עליה עם סוליית הצמיג שהיא חזקה ועמידה הרבה יותר מהדופן. מיד לאחר העיקול הגדול של הנחל, זה המקיף שלוחה גדולה שבראשה נמצאת שכונת
גבעת מכוש השייכת
לכרמיאל, פגשנו את
מעבר מכוש המסולע.
המשתתפים קיבלו שיעור על מעבר מכשול, תוך הסברים מפורטים והבנה מעשית למושגים כמו
זווית גישה,
זווית נטישה,
מרווח גחון ובעצם, איך לשמור על חלקו התחתון של הרכב שלנו, תוך כדי תנועה וללא נזקים מיותרים. תחילה, הרוב היו סקפטים לגבי סיכויי המעבר, אבל הפשילו שרוולים והחלו בעבודות מע"צ כדי ליישר את המכשול ולאפשר מעבר נקי ובטוח. אבנים קטנות וגדולות, שלא לומר סלעים, הועמסו מכל עבר, מידי פעם בחנו יחד את התוצאה ושיפרנו אותה מעט יותר. אחד אחרי השני, צלחו כל הנהגים את המעבר לקול תרועות התפעלות ומחיאות כפיים של הנוכחים מסביב.
כפי שהזכרתי, יום שישי היום ויש כמה שומרי שבת שהבטחתי להם שיגיעו הביתה לפני כניסת השבת. השערים הנעולים לאורך המסלול וחיפוש אחר דרך חלופית ביזבזו לנו לא מעט מהזמן וכרגע, כשהקבוצה כולה מעבר למעבר מכוש, החלטנו לצאת מהשטח דרך הישוב
כרמיאל שגם השער שלו היה נעול. טלפון מהיר למספר הנייד שרשום על המחסום ותוך דקות הגיע איש ביטחון חביב עם צרור מפתחות גדול ופתח לנו את השער.
תגובות