סיכום טיול מועדון סוזוקי לנחל פרצים עליון ונחל סדום 30/8/24 קבוצת דרור ברלי

מועדון סוזוקי יוצא בפעם השנייה ברציפות לטיול החודשי שלו דווקא ביום שישי. קונספט שאני באופן אישי מאוד מתחבר איתו, כי משאיר לי את השבת למנוחה (או לטיולים נוספים) ומאפשר גם למסורתיים ולדתיים לצאת לטייל ועדיין להספיק לחזור הביתה לשבת כהלכתה.

הפעם, לאחר כמה טיולי "שבילי קק"ל" רגועים ולנוכח "בקשת הקהל" המפורשת (כי ג'ימנאים הם חובבי אקשן וזה ברור ומתבקש, כשאתם נוהגים בעז-הרים קטנה וחצופה), הבטחתי - וקיימתי - טיול שיהיה "קצר אבל עבה" - כזה שנוסעים בו כל היום ב-LOW, מותחים מתלים, שנהיגת השטח והעבירות הן האלמנט המרכזי בו, וכרגיל בטיולי סוזוקי, ההיענות מעל ומעבר וחיש-קל נפתחת קבוצה שנייה, אותה מוביל הוד פדר.

היעד שלנו הפעם - איזור ים המלח, ומסלול מעגלי שמתחיל בתחנת הדלק בנווה זוהר, נע בציר נחל פרצים עליון, מישור עמיעז ונחל סדום המפותל ומסתיים באותה תחנת דלק.

"נחל פרצים עליון" הוא מסלול מיתולוגי בקרב ג'יפאים ישראלים, ולמעשה אינו נחל כלל. סיפורו מתחיל בנחל פרצים האורגינלי, זה שמתחתר באדמת החוואר הפריכה של מישור עמיעז. ערוצו של נחל פרצים הוא צר ומפותל, ועד לפני כמה שנים בציע גם אטרקציה למטיילים (רכובים ורגליים) בדמות "מערת הקמח" המפורסמת.

בציר הזה אנשים הלכו ברגל, רכבו על אופניים, אופנועים וטרקטורונים וגם התפתלו בג'יפים. תוואי ומרקם הקרקע לא עמדו בעומס המטיילים ואט-אט נגרם לנחל נזק כבד שהלך והצטבר וחייב לסגור את הנתיב לכלי רכב מנועיים ולהותיר אותו להולכי הרגל בלבד. ואם זה לא מספיק, גם מערת הקמח קרסה ואיננה עוד.



אוהבי נהיגת השטח חיפשו להם ציר חלופי לפרוק בו את האדרנלין. נחל סדום המקביל אמנם יפהפה וראוי לביקור (ונבקר בו היום) אבל אינו מציב כל אתגרי נהיגה ולמעשה עביר לכל קרוסאובר-פנאי כפול הנעה (וביום טוב + נהיגה מיומנת, גם לכאלה בעלי הנעה 2X4) וכך, לקראת אמצע העשור הראשון של שנות ה-2000, החלה להתפשט מפה לאוזן בקרב ההארדקור של קהילת הג'יפאים השמועה על ציר קצר למדי, שאורכו פחות מעשרה קילומטרים, אבל "עבה" ומאתגר, כזה שיגרום למיטב הכלים המשופרים למתוח מתלים וידרוש מהנהגים כשרון, אומץ ומיומנות.



הציר הטרשי, שמקביל לנחל פרצים ולנחל סדום, נמצא בקצהו המערבי של מישור עמיעז ולמעשה נע על חצי הגובה של המדרון, חוצה את ערוצי הנחלים לוט, עידית, בקיעים ופרצים, ומאתגר בטיפוסים, ירידות, חריצים, בורות, פיתולים, מעברים צרים וצפופים ובעיקר המון-המון מדרגות והצלבות. אישית זכיתי להיות מהראשונים ש"פתחו" אותו אי שם ב-2003, מאחורי הגה של ניסאן טראנו אומלל - רכב הדגמה חדש, בתול, ובעיקר סטנדרטי עד העצם, שעבד שם קשה מאוד, אבל שרד בגבורה, סיים בהצלחה וללא נזקים את האתגר ובהחלט יצא טוב במבחן הדרכים...

מאז עברו יותר מעשרים שנה. הציר כבר קצת פחות פראי ופחות פרוע, לאחר אלפים רבים של כלי רכב שנסעו כאן והרחיבו, הידקו ויישרו מעט את התוואי, אבל בנקודות מסויימות העמיקו את ההצלבות והוסיפו לו לא מעט פודרה.

כך או כך, המסלול נראה לנו ראוי לחבורת הג'ימנים שסוף-סוף יביאו כאן לידי ביטוי את יכולותיהם ותכונותיהם - ציר שהגמד הרשע והמתוק הזה כאילו נולד עבורו.

שיירת הג'ימנים (וגרנד-ויטארה אחת) יצאה לדרכה המתפתלת והכיף התחיל, ובענק, דקות ספורות לאחר הירידה מהכביש והכניסה לשטח - לא טעינו.

המסלול לא פשוט, עבור נהגים.ת לא מנוסים.ת הוא עדיין מאתגר ומחסיר פעימה פה ושם, לג'ימנים מהדגם הישן נטולי בקרת המשיכה הוא מציג מכשולים נקודתיים ברמת עבירות קשה שמצריכה מנהגיהם להפגין מיומנות, אבל גם לכלים הנעולים הוא מהנה ביותר - בקיצור, מסלול כייפי מאוד שהוא גם סוג של אימון נהיגה שמלמד הרבה.

את ההפסקות ערכנו מתחת לעצים היחידים לאורך הציר - ארוחת בוקר באפיק נחל לוט וצהריים בקצה הדרומי של הציר, סמוך לשרידיו של מעלה עמיעז.

מכאן ואילך המסלול נרגע והאדרנלין שוקע - חוצים את מישור עמיעז, מטפסים לתצפית המרהיבה על מה שנורת מים המלח מראשו של הר סדום, ולפינאלה, מתפתלים בערוצו של נחל סדום היפהפה שכאילו הוצנח לכאן מכוכב אחר.

לסיום, חמש דקות לפני השעה ארבע אחה"צ כבר התאספנו שוב בתחנת הדלק לסיכום הטיול המוצלח.

כל משתתפי.ות הטיול עמדו בגבורה באתגר הנהיגה, וגם כלי הרכב, כיאה למוניטין הקשוח של המותג, לא התרגשו ויצאו ממנו ללא נזק.

כיף של מסלול, עבר עלינו "לפי הספר". ואפילו מזג האויר שבימי סוף אוגוסט חששנו שיהיה קשוח, לא התעמר בנו יותר מדי. היה מעולה כרגיל, ואני כבר מתגעגע לפגוש אתכם שוב.

לעוד מסעות והדרכות בארץ ובעולם:

למסעות הבאים בארץ - הקלק כאן
למסעות הבאים בעולם - הקלק כאן
להדרכות הנהיגה הבאות - הקלק כאן