השקם בבוקר שבת קמנו ויצאנו דרומה - כולנו אותו דבר, משוגעים לדבר - בעלי סוזוקי 4x4 עם הילוך כוח.
חברי הקבוצה היו בעלי ג'ימני לדרותיו: הדור הראשון (עד 2010), הדגם המחודש (מ-2015) כמובן החדשים (2019+) וגם גרנד ויטרה ארוכה ומרשימה!
התקבצנו לקפה של בוקר, היכרות ותדריך במצפה רמון בחורשת קק"ל.
עלינו לרכבים וירדנו בנסיעה מסודרת בכביש 40 פנימה למכתש.
תכננתי את נקודת ארוחת הבוקר שלנו בבקעת מחמל. כדי להגיע אליה נכנסנו לשטח דרך ציר צבעי רמון.
אבא שלי שהצטרף אלי לטיול הפעם, סיפר לי בהתלהבות שכשגרנו במצפה רמון כשהייתי קטן, בדרך הזו הוא היה לוקח אותי לטייל אחרה"צ עם הרנו 5 שהייתה לו אז וכל הדרך הייתה משובשת ומלאה בורות ושהיו אומרים לו שהוא משוגע שהוא נכנס בציר כזה עם האוטו הזה..
היום, ציר צבעי רמון הוא נתיב נסיעה לכל רכב, העובר במכתש רמון באזור ששימש בעבר לכריית מחצבים. המרחב עבר שיקום יסודי והפך פארק גיאולוגי מרתק, החושף סודות מעברו הגיאולוגי של המכתש. לצד ציר הנסיעה הוכשרו רחבות חניה ושבילים קצרים המובילים את המטיילים אל סלעים ססגוניים ולצידם שלטי הסבר והמחשה שווים לכל נפש, שעושים את הביקור לחוויה.
אכן, התרשמנו מהצבעים בדרך הקסומה הזו אבל פנינו לאבק ולדרך שטח משובשת - משוגעים לדבר כבר אמרתי..
ירדנו מהכביש המסודר, שילבנו ל-4x4 והתחלנו להתגלגל בשטח בבקעת מחמל.
הגענו לפנינה קסומה - עץ שיטה יפייפה שמתאים בדיוק לקבוצה להפסקת אוכל וקפה כמובן, הייתה גם עוגה בייתית.
נקודת היעד הבאה שלנו היא גבי חווה עליון.
כדי להגיע לשם המסלול שלנו מטפס במעלה נוח על הקיר הצפוני של המכתש - זו עליה תלולה וקשה המסתיימת על כתף המכתש בנקודת תצפית יפה אל המכתש.
כמובן ששילבנו low, עלינו במעלה נוח וכולנו הסכמנו כמה הסוזוקי שלנו גיבור.
אחד המטיילים אמר בשמחה כשהגיע למעלה - "זה חתיכת מעלה אבל רק צריך להחזיק את ההגה, האוטו עובר הכל!"
בציר הנפט התחלנו נסיעה במגמה צפונה בעליות וירידות תלולות בנופים מדבריים מרהיבים בדרך עפר המיועדת לג'יפים בלבד.
הגענו לגבי חווה עליון, חנינו בצד הדרך וירדנו להליכה רגלית קצרה לקניון חווה המרשים (ויבש עדיין).
בדרך לנקודה הבאה שלנו טיפסנו במגמה צפונה את מעלה חווה, כפי שציינתי, אנחנו כולנו בעלי סוזוקי מה שהצריך רק הילוך כוח ונחישות!
הנקודה הבאה היא - מאגורות נחש צמא.
מאגורות נחש צמא אלו שתי מנהרות שנחפרו על ידי האדם ככל הנראה בשנות ה-70.
ישנן כמה ספקולציות לגביהן, יש האומרים שנועדו כדי לאחסן נפט לשעת חירום כחלק מפרויקט קו צינור הנפט אילת-אשקלון.
ויש האומרים שזה למשהו אחר..
לאחר כמה מילים והסבר על המקום שבכנות, אין לי תשובה וודאית לו.. התחמשנו בפנסים ונכנסנו פנימה.
כמו תמיד, אני מכווין את כולם קודם כל אל המנהרה הימנית.
המנהרה הימנית, הקטנה מהשתיים עומקה מספר מטרים בודדים, ובכניסתה מוצבת דלת פלדה כבדה היצוקה בבטון, ובתוכה מספר תאים חצובים בסלע שגם להם דלתות פלדה כבדות עם שלטי אזהרת כניסה ויש ריח נפט חזק בפנים.
החבר'ה התרשמו מהמקום והחלו דיונים בנושא הסיבה לצינורות ולדלת הפלדה כפי שציפיתי.. ואז לקחתי אותם למנהרה השמאלית שיותר מרשימה בעיניי.
המנהרה השמאלית חצובה הישר לתוך ההר ללא בניות מלאכותיות בפנים. כניסתה בגודל של רכב גדול, גובהה גדל בהדרגה לכ-20 מ׳ ובסופה לאחר כ-200 מ׳ היא מתפצלת לשני חללים ענקיים כל אחד, ששם אני אוהב לצלם תמונה קבוצתית מיוחדת.
כל פעם מחדש אני מתרשם מהמנהרות האלו!
תמיד נחמד לי לראות את התגובות המתלהבות של אנשים שזו הפעם הראשונה שלהם שם ומה התובנות שלהם לאחר מכן.. כל אחד והפרשנות שלו..
את הדיון המשכנו על הרמפה הגדולה מחוץ למנהרות אל מול נוף מדהים של בקעת צין והתמקמנו לארוחת צהריים מאוחרת.
קיפלנו ועלינו לרכבים, טיפסנו חזרה למעלה במגמה מערבה.
לאחר נסיעת שטח רצופה הגענו לכביש קצת דרומית לתחנת דלק עבדת, שם סיכמנו ונפרדנו לשלום.
היה לי תענוג להוביל את הטיול, תודה לכל המשתתפים המשוגעים לדבר כמוני וכמובן לסוזוקי (של כל אחד מאיתנו) שאף פעם לא מאכזב!
נתראה שוב בשטח.
תגובות