סיכום טיול מועדון סוזוקי - ממכתש רמון לשדה בוקר 25/1/25

מועדון סוזוקי הוא בין הותיקים, העקביים והפעילים ביותר, עם טיול בכל חודש, שבדרך כלל מתמלא תוך שעות עד ימים ספורים ומצריך פתיחת קבוצה שניה (לא פעם אחת ולא פעמיים פתחנו גם קבוצה שלישית!!!). טיולי מועדון סוזוקי לעולם לא משעממים, תמיד יש בהם אתגר כלשהו. אמנם רוב הכלים די סטנדרטיים והאנשים לא עם סכינים בין השיניים, אבל ג'ימני הוא עז-הרים מצטיינת גם במצבו סטוק מהחנות והג'ימנאים הם טיפוסים לעניין - ולכן המסלול מוכרח להיות "עם פלפל"

כמקובל בעונת החורף, ירדנו דרומה, לאיזור האהוב עלי ביותר בנגב – מכתש רמון וסביבתו. כבר בערב שלפני הטיול לא הרגשתי הכי טוב שבעולם. הגוף החל לזייף ולחרוק עם נזלת, שיעול, עיטושים. שנת הלילה היתה טרופה. זו עונת השפעת, רבים נדבקים וחולים ומרותקים למיטה, ונותר לי רק לקוות שהשפעת המקוללת תמתין ותדגור בסבלנות עוד חצי יום ותאפשר לי לסיים את הטיול ולחזור הביתה.
המפגש נקבע לרחבת החניה הצמודה לתחנת "דלק" במצפה-רמון, והג'ימנים זרמו והתקבצו ועוד לפני השעה הייעודה כולם כבר היו נוכחים, וכך ערכנו תדריך מהיר ויצאנו בשיירה ארוכה של קוביות צבעוניות על כביש 40, במורד "מעלה עצמאות" אל המכתש המרהיב, בדרכנו לארוחת בוקר ליד "תותח החרסית" שבגן הלאומי צבעי רמון.

הגן הלאומי צבעי רמון הוא מקום מרתק שראוי לביקור משל עצמו, אבל היום אין לנו זמן. לפנינו מסלול ארוך, איטי ולא פשוט ולאחר שלגמנו קפה ולעסנו משהו, זה הזמן לרוקן מעט אויר מהצמיגים ולצאת לדרך. הכביש הסלול מסתיים במפגשו עם "ציר הנפט" ואנו פונים עליו צפונה, לעבר מצוקו הצפוני של המכתש.

הטיפוס יתבצע במעלה נוח, המזרחי מבין הדרכים המחברות את המכתש למרומי מצוקו הצפוני. המיקום של מעלה נוח בהיררכיית מעלות הנגב המפורסמים אינו מהמרשימים. רוב הג'יפאים פוטרים אותו בהינף יד. "כל רכב שטח עם הילוך כוח עולה!" הם מכריזים. אחרים מזלזלים אפילו יותר – "פורסטר עולה"/"ראב4 עולה"/"פיאט פונטו עולה".... הזלזול והזחיחות הם אבות האסונות, ואכן, מדי תקופה המדרגה האלכסונית באמצע המעלה מרימה את ראשה די הצורך על מנת להוות אתגר מסוכן למדי, לתקוע ואולי גם להפוך מישהו. נכון לשבת 25/1/25, מדובר כבר במכשול ראוי למדי, שאמנם לא מהווה אתגר לנהגים/ות נחושים/ות בג'יפים עם בקרת משיכה/נעילה, אבל בכלים ישנים יותר עם דיפרנציאלים פתוחים ונטולי קסמים אלקטרוניים, מובטח כאן מאבק.

כל הקבוצה התגברה על המדרגה בקלות יחסית, ובזמן שעצרנו לתצפית מראש המעלה, התברר לנו שבאחד הג'ימנים הישנים יותר נפל הבורג הארוך שמהדק בולם זעזועים לסרן האחורי. אפשר להמשיך לנסוע ככה ללא בולם, אבל ממש לא מומלץ. חיפושים בארגזי הכלים אחר בורג מתאים עלו בתוהו. כבר השתכנענו לפרק בורג מוו הגרירה שאולי יתאים, אבל בדיוק אז סיימה את הטיפוס הקבוצה השניה בהובלת הוד פדר. הוד, ג'ימנאי ותיק שכבר מכיר לעומק את השגעונות של הגמד היפני, שלף לנו מארגז הציוד שלו שקית עם שני ברגים חדשים שמיועדים בדיוק לצורך הזה! מתברר שהשתחררות ואובדן הברגים הללו הוא סוג של מחלה כרונית בג'ימנים. אז תודה ענקית להוד ולקבוצה שלו שהמשיכו במסלול שונה משלנו דרך ציר הנפט. ולכל בעלי הג'ימני הישן (עד 2018 כולל) מומלץ לפתוח את הבורג הנ"ל, לטפטף על ההברגה שלו מעט לוקטייט ולהדק שוב.

כמה עשרות מטרים מראש מעלה נוח, ממתין לנו האתגר הבא – הירידה התלולה לפרסת טרף שבערוצו של נחל טרף. זהו שיפוע תלול מאוד, עם סיבוב חד ימינה. מפחיד יותר מאשר מסוכן או קשה, האחיזה כאן מצויינת, אבל על מנת לנסוך באנשים בטחון מומלצת כאן הכוונה מדוקדקת מבחוץ.

לקריאה נוספת: סיכום הקבוצה השניה של טיול מועדון סוזוקי - 25/1/25

יוצאים מהפרסה מיד לטיפוס תלול עם מדרגות, שביל מפותל, טרשי, טכני, שמצריך ריכוז רב ונסיעה איטית וכך למעשה נתנהל לא מעט זמן לאורך הציר הראשי של בקעת טרף, או כפי שנקראת בערבית "אבו-טריפה". נוסעים ב-LOW, מדי כמה מאות מטרים נכנסים לקטעים טכניים שמצריכים תמרונים ונהיגה מדוייקת. בג'ימני זה ממש כיף כי הכלי זעיר וקליל ו"לובשים אותו" הדוק כמו כפפה, קל מאוד לנתב אותו במדויק בין אלמנטים שברכבי שטח גדולים יותר יצריכו תמרוני/תיקוני רוורסים. וכך, למרות שאנחנו נוסעים מאוד לאט, הקצב אינו איטי כלל ועיקר, יחסית לתנאי הדרך כמובן.

טיפ שטח: טיפוס עלייה בשטח טרשי

אחרי שחצינו את אפיקי הנחלים מרזבה וחגור, עצרנו לארוחת צהרים מאוחרת במרומי מסעף דרב-אל-סולטן שבגובה 495 מ'. נקודה גבוהה ושולטת עם תצפית פנורמית לכיוון צפון- מזרח אל בקעת צין והר צין, ודרומה עד הר ארדון. מכאן השביל מתחיל לרדת בהדרגה לכיוון צפון-מערב, דרך הר ארחות אל נחל חווה, ולפנינו שתי אפשרויות: לחצות את מסילת הרכבת ולנוע מערבה לשדה בוקר על השביל הראשי של בקעת צין, או לפנות שמאלה לקטע יפה בנחל צינים, שחובר בהמשך לאותו ציר ראשי של בקעת צין. מכיוון שלא היינו לחוצים בזמנים, בחרתי באפשרות השניה והיפה יותר, כאשר בכל מקרה שתי הדרכים מתחברות.

מכאן זו כבר דרך זורמת ומהירה, דרך מעלה צין אל מנחת שדה בוקר ולסיום בתחנת הדלק.

היה לנו כיף וטוב. מזג האוויר הסביר פנים, נופי המדבר באיזור הפראי, הנידח והמיוחד הזה, מהממים כמו תמיד. קבוצה נהדרת של אנשים טובים ויודעי הגה ברכבי שטח גיבורים שלא פספסו אף פעימה ולא התרגשו משום מעבר טכני, ואוירה קלילה ונינוחה. עוד טיול מושלם של מועדון סוזוקי, כמו שכולנו אוהבים.

נשאר רק לאחל בריאות איתנה וחורף רטוב וכייפי לכולם - נתראה בטיולים הבאים עלינו לטובה.

___________________________________________________________________________

קומפרסור מדחס אוויר מקצועי 2 ראשים צג דיגיטלי חדש באתר השטח! קומפרסור 2 ראשים (2 בוכונות) עם צג דיגיטלי המתחבר למצת הרכב וגם למצבר (באמצעות מתאם ממצת למצבר הכלול באריזה) לרכישה בחנות אתר השטח הקליקו כאן

___________________________________________________________________________

לעוד מסעות והדרכות בארץ ובעולם:

למסעות הבאים בארץ - הקלק כאן
למסעות הבאים בעולם - הקלק כאן
להדרכות הנהיגה הבאות - הקלק כאן